בוגרים יקרים, השנה הזו לא נראית כמו השנה שתיכננו וכולנו מתפללים ומקווים לטוב, לשלום ולשלווה שעוד יבואו עלינו.
אנחנו מתארים לעצמנו שגם התכניות שלכם קצת השתנו ולכן פותחים מחדש את הרישום להשתלמויות הבוגרים שלנו. אנו מבקשים גם ממי שנרשם כבר וגם ממי שרוצה לשנות את הרשמתו – להכנס לטופס ולמלא אותו. נשמח לראות כל אחת ואחד מכם איתנו בהשתלמויות.
מצידנו, עשינו חשיבה ועדכון לתכנית בהתאם לצרכים שהעליתם בשאלון, כך שיענו על הצרכים בעת הזאת וההשתלמויות תהיינה רלוונטיות ומשמעותיות עד כמה שאפשר.
המפגשים בכל התכניות יפתחו לקראת סוף דצמבר, במפגשי זום, אחת לשבועיים בערב.
רשת הבוגרים תפעל בשני צירים מקבילים ומשלימים – רשת משמרת ורשת מעשה.
רשת משמרת
הלמידה הקבוצתית, והחיבור המקצועי והאישי – הם זיכרונות טובים ומקדמים של בוגרי המיזם.
למרות שהלימוד התהליכי תם – מפגשי הרשת המשמרת יאפשרו לשמר "על אש קטנה" את הלימוד וההתפתחות בהוראת המקרא. את השיח הקבוצתי הפתוח, ושדרוג ההוראה.
בתכנית:
רשת מעשה
עם סגירת השער של לימוד קבוצתי רציף – נפתח שער חדש של עשייה וחיבורים בין קבוצות שונות.
להמשך הלמידה הקבוצתית, הרחבת הידע וההתמקצעות.
לחיזוק החיבורים במפגש האישי והמקצועי בין קבוצות שונות.
המשך העמקת הפיתוח האישי והמקצועי של הוראת התנ"ך באמצעות הצטרפות למסלולי בחירה ייעודיים בתחומי עניין שבהם הבוגר/ת רוצה להשפיע ולהתפתח.
בוגרי/ות מיזם התנ"ך מוזמנים להמשיך להיות סוכני שינוי חשובים, ולהצטרף לקבוצות מעשה על-פי תחום העניין שבו רוצים להשפיע ולהתפתח.
קבוצות המעשה ייפתחו בסוף חודש דצמבר בסדרת מפגשי זום קבוצתיים, אחת לשבועיים (סה"כ כ-6 מפגשים בזום).
* השתתפות מלאה תזכה בגמול השתלמות של 30 שעות, בכפוף להשתתפות בימי עיון להשלמת השעות הנדרשות לגמול.
מסלולי העמקה פדגוגית –
מסלול התפתחות מקצועית אישית –
מידע מורחב – קבוצות המעשה
מסלולי העמקה פדגוגית –
"לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ" – קבוצת בוגרי מיזם בתקופת המלחמה
אחרי שלמדנו במיזם כלים פדגוגיים להוראת מקרא, ומתוך המציאות הקשה שעוברת עלינו בתקופה זו –
מוזמנים ומוזמנות להצטרף לקבוצת בוגרים שתעסוק יחד במענה המיטבי של הוראת תנ"ך באופן חווייתי בתקופה זו. קבוצה שבה נחשוב יחד באילו דרכים נכון להחיות את לימוד המקרא, בכיתה ומעבר לה.
"רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת" –
בנוסף לדרכי החשיבה שפיתחנו בשנות המיזם, קבוצת הבוגרים של "תנ"ך חווייתי" מזמינה לפתוח ערוצי למידה נוספים, וכך להעמיק את החוויה החושית והרגשית של לימוד המקרא, ואת חיבורו למציאות כיום. נעסוק בפרקי מקרא ומרחבי חוויה, כגון: טקסים, קירות, עיבוד הבעתי, ועוד. ניצור יחד דרכים לחוות את הפסוקים, באופן שיסייע הן לעיבוד המציאות כיום, והן לחיבור עם הלימוד.
ימי ג' בערב | 20:30 | אחת לשבועיים מסוף חודש דצמבר | 6 מפגשים
סילבוס המפגשים:
מפגש מס' 1+2: טקסים (26.12, 9.1)
טקס זו הזדמנות לחוות יחד, לעבד ולהביע. לייצר מעגל של שותפות ברגשות ומחשבות.
בתקופה העוברת עלינו – אין מילים, אבל יש צורך בהן. וטקסים מאפשרים למורה לסייע ולהנחות את הכיתות בעיבוד ושיתוף, ביצירה ושותפות. להחיות את הלימוד: טעמים וריחות, מוזיקה וגוף. אפשר ליצור תחושת ביחד, שמעמיקה את הלימוד. נעסוק הן בטקסים קטנים, שגרתיים, והן באירועים חד פעמיים. למשל, פתיחות וסיומי שיעור לצד הענקת תנ"ך או חתימת נושאי לימוד, ועוד.
טקס יכול להיות גדול או קטן, חזרתי או חד פעמי, לימודי או רגשי. בקבוצה נעסוק יחד הן בטקסים הנדרשים בעת הזו, והן בטקסים יומיומיים המלווים את הלימוד גם בעיתות שגרה.
מפגש מס' 3: קירות (23.1)
הקירות מקיפים אותנו, ומייצרים הזדמנות להנכיח את התנ"ך, את המצב ואת הרגשות – על כותלי המרחב. נחשוב וניצור יחד, סביב שאלות כגון:
אילו פסוקים יתאימו לדובב את המצב כרגע? (אולי רגע של נחמה / פרספקטיבה)
איך אפשר לצאת משיעור תנ"ך לעיבוד המצב בעזרת גרפיטי?
איך ניתן להיעזר בקירות הכיתה כמרחב לימודי? וכמובן נלמד יחד, היכן מופיעים קירות בפרקי המקרא? מה משמעות הקירות, ועוד.
מפגש מס' 4: מקרא במעגל השנה (6.2)
מעגל השנה במדינת ישראל הוא הזדמנות להעלות תובנות, מחשבות, רגעים היסטוריים ומצבים נפשיים. אולם השנה, נראה שכל מועד מוכר – דורש התייחסות מחודשת. אנו חווים בתקופה זו אירועים נוספים שמצטרפים למעגל השנה, ובנוסף לכך, יש צורך לכוון איך נתמודד מחדש עם ציוני חגים ומועדים מוכרים, במציאות הנוכחית.
נעסוק יחד בשאלות כגון: מתי ואיך כדאי להתייחס בשיעורי מקרא למעגל השנה? איך חומרים מקראיים יוכלו לסייע לעיבוד הרגשי? ועוד
מפגש מס' 5 + 6: תרגילי משחק, הבעה וכתיבה (20.2, 27.2)
השילוב בין פערי הטקסט המקראי לבין עוצמת החוויה הרגשית הדורשת עיבוד בתקופה זו – הוא הזדמנות לאפשר חוויות של עיבוד רגשי והבעה אישית.
תרגילי משחק יכולים לחבר את הלימוד לכאן ועכשיו. לאפשר לתלמידים ליצור, לשמוע ולהשמיע עמדות סובייקטיביות על האירועים והדמויות. להעמיק בירור ערכי ולבחון דילמות מוסריות. כתיבה ומשחק הם הזדמנות לממש את החופש הפרשני: ליצור יצירה חופשית שחושפת מעבר לטקסט הגלוי ומעמיקה יותר מהפרשנות המיידית הקצרה. המדרש הפרשני מאיר את נפש הטקסט ונפש הקורא גם יחד.
הצטרפו לקבוצת סיעור מוחות שחולמת "לראות את הקולות", ולהתאימם למציאות הנוכחית.
נלמד מהמקרא, ניעזר בנסיון של חברי וחברות הקבוצה, נעסוק במרחבי החווייה ונקבל עוד כלים לעיבוד המצב, ובעיקר אומץ להעז ולנסות.
מוזמנים ומוזמנות להצטרף,
קרן ואדוה
מה הסיפור של השיעור? איך יוצרים משמעות בתקופה בה הכול מעורער?
פרקי התנ"ך מזמנים לנו עיסוק בשאלות של החיים וניתן למצוא בהם נושאים וערכים שמתאימים לנו, לתלמידים ולתקופה.
מה אפשר להפיק מהפרק וללמוד ממנו מעבר לשורה התחתונה של הטקסט עצמו.
ההשתלמות תעסוק בבניית שיעורים לפי עקרונות המיזם ברוח התקופה.
בתכנית:
ימי ב' בערב | 19:30 | אחת לשבועיים מסוף חודש דצמבר | 6 מפגשים
התוכנית בהיקף של 30 שעות ומוכרת לגמול השתלמות, על פי הפירוט:
2 מפגשים פנים אל פנים (18 שעות)
5 מפגשים סינכרוניים (10 שעות)
מפגש אחד אסינכרוני של ליווי אישי (2 שעות)
מטלת סיום:
המשתתפים יבנו מהלך שיעור בו יגדירו את ההתכווננות ויראו כיצד השיעור מוביל אליה בעזרת סיפור.
מטרת המטלה ליישם את העקרונות שנלמדו ולבטא את שיקולי הדעת הפדגוגיים שהנחו את המורים בבניית השיעור.
סילבוס המפגשים:
מפגש 1: מה הקשר בין סושי לשיעור תנ"ך? (25.12)
בחינת המטרות בהוראת תנ"ך בכלל ובהוראת פרק מסוים בפרט.
מפגש 2: מה מדבר אלי? (8.1)
איך מחליטים מה ההתכווננות ומה עושים איתה. לימוד וסדנה – בראשית כ"ב.
מפגש 3: תוכחה או נחמה, מלך טוב או רע , מוסר או פולחן? (22.1)
כל אלו בפרק אחד, אז מה מלמדים? לימוד וסדנה.
מפגש 4: משמש אסוציאציות לסיפור של שיעור (5.2)
נתרגל בניית שלד והחייאתו. ירמיהו לא.
מפגש 5: תעביר את זה הלאה – ניסוח התכווננות ובניית שלד (19.2)
סדנת בניית שיעור עם דגש על התכווננות.
מפגש 6: מפגשים אישיים (4.3)
מפגש אישי וליווי של כתיבת שיעור עם התכווננות וסיפור של שיעור.
מסלול התפתחות מקצועית אישית –
הנחיית קבוצת לימוד של 929: ליווי ותמיכה בהובלת קבוצת לימוד למבוגרים, מהתוכן ועד למעטפת.
רוצה להנחות קבוצת לימוד בקהילה או בבית הספר?
בלי מבחנים, בלי ענייני משמעת ולא לבגרות?
רוצה לקבל תמיכה, ליווי ומענק?
929 ומיזם התנ"ך מזמינים אתכם להמשיך להתפתח בהוראת מקרא ברוח המיזם. בשנת תשפ"ד ייפתחו קבוצות לימוד של 929 שיונחו על ידי בוגרי המיזם ומורי שנה ב'.
לפרטים נוספים- אלינור טל 050-5919882
מסלול לימוד והעשרה
עם ישראל במקרא: בין לאומיות לאוניברסליות
שאלת היחס בין ישראל לעמים אחרים היא משאלות היסוד שבהן מתחבטת הציבוריות הישראלית כיום, אך שורשיה מצויים בניגודי ההשקפות הקיימים כבר במקרא. הסדרה תעסוק במחלוקת הפנימית במקרא בנושא זה: מצד אחד גישה המדגישה את בחירת עם ישראל ואת ייחודו ורואה את העמים האחרים כבעלי חשיבות משנית או אף שלילית; ומצד שני, גישה המעניקה מעלה לאומות העולם ואף חותרת להשוות את מעמדן הדתי והרוחני למעמד האומה הישראלית. נדון בשאלה עד כמה ישנה נכונות לוותר על הייחוד של עם ישראל כדי להגשים את ייעודו ואת בשורתו לעולם ובחיבור בין שאלות אלה להקשר העכשווי.
סדרה בת חמישה מפגשים בימי שני, 20:30-21:30 שתכלול הרצאה ושיחה. ההרצאות ינתנו ע"י פרופ' ישראל קנוהל ובהנחיית יעל נחשון.
תאריכי המפגשים:
מפגש ראשון: 8/1
מפגש שני: 15/1
מפגש שלישי: 22/1
מפגש רביעי: 29/1
מפגש חמישי ואחרון: 5/2
