/ מיזם התנ"ך

"כּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד": טקס כיתתי לציון שלושים לאסון שמחת תורה

לפניכם הצעה לטקס כיתתי לציון יום השלושים לאסון ולטבח שחוללו מחבלי החמאס ביישובי הנגב המערבי. הטקס נוצר על ידי צוות מרכז הטקסים במכון שלום הרטמן ועובד ע"י מנחות מיזם התנ"ך, כדי לאפשר לכיתה להתכנס בכאב יחד, לדבר עם מורה על המלחמה, לזכור את הנופלים והנרצחים, להתפלל לשלומם של החטופים ושל חיילי וחיילות צה"ל ולחפש יחד תקווה.

אנחנו מזמינות אותך להיעזר במבנה, בהצעות לתכנים ולשירים, ולהתאים את הטקס ואת אורכו – לכיתה שלך. הוספנו הנחיות קצרות, שגם אותן מומלץ להתאים לאופי הכיתה, למספר המשתתפים ולקרבתם האישית לאירועים.

  • אפשר להציע לתלמידי הכיתה להגיע עם חולצה לבנה, ולהביא נר מהבית.
  • כדאי לחלק מראש קטעי קריאה קצרים לתלמידים המעוניינים להקריא.

מטרת הטקס:
להזמין את המורים לקיים התכנסות ושיח בכיתה.
כל מורה ידייק את מטרותיו, אבל באופן כללי מציעות:
לייצר הזדמנות לשיח כיתתי שנותן מקום לעבד את העצב ולהיות יחד בתקווה.
לקיים שיח מונחה ע"י מבוגר על מה שאירע ומה שזה מעלה בקרב הכיתה.

מהלך הטקס:
– נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו – התכנסות ופתיחה.
– יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ – קטעי שירה ושיתוף
– נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד – אסיף וקימה

נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו – פתיחה:
לפני 30 יום, התעוררנו לאסון ששבר אותנו לרסיסים; את הלבבות שלנו, את הבתים והיישובים בנגב המערבי, את המדינה כולה. ובאותה עת, נדמה שהאסון גם הצליח לאחד שברים וליצור ערבות הדדית מחודשת.
האובדן הוא נורא ונוגע בכל אחד ואחת בחברה הישראלית, ולצידו של האובדן נמצאים אין ספור גילויי גבורה מרשימים חוצי גיל, מגדר ומגזר.
אנו בכיתת ____ בבי"ס ___באזור ____ מתכנסים היום כדי לכאוב יחד, כדי לזכור ביחד, ולקום יחדיו.

אופציות לשיר פתיחה:
האמנם ו/או תהלים.
אם שרים / מאזינים לשיר האמנם – לשיקול המורה אם לנתח את השיר יחד, אם להסביר אודותיו.
ניתן לספר על הדיון התרבותי ושאלת מקום הספרות בזמן המלחמה, בעזרת ויקיפדיה ועוד.

אם שרים פסוקי תהלים, כדאי להסביר:
בטקסי זיכרון לציון שלושים יום לפטירה – נוהגים לקרוא פרקי תהלים הנפתחים באותיות המרכיבות את שמות הנפטר/ת.
האסון רחב ומעבר לנספים אנו מציינים כעת את המצב הלאומי והשפעתו על חיינו, אך נתכתב עם המסורת העתיקה ונשלב בטקס מילים ממזמורי תהלים: אשא עיני אל ההרים, ו/או לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי.

(א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃
(ב) עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃
(ג) אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃
(ד) הִנֵּה(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ (ט) לְמַעַן בֵּית־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃ לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃
(ה) ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ׃
(ו) יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃
(ז) ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶׁךָ׃
(ח) ה' יִשְׁמָר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃
(תהלים קכ"א)

(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי
אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃
(ט) לְמַעַן בֵּית־ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃
(תהלים קכ"ב)

"יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ" – שירה ושיתוף כאב:
יחד נקרא ונשיר, נדליק נרות לזכרם של הנרצחים והנרצחות, הנופלות והנופלים. ונייחל לשלומם של החטופים והחטופות, החיילות והחיילים.

אפשר להשמיע את כשהלב בוכה, או להאזין/ לשיר יחד את חופים / נתן יונתן:

חוֹפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים לַנַּחַל.
רָאִיתִי פַּעַם חוֹף
שֶׁנָּחַל עֲזָבוֹ
עַם לֵב שָׁבוּר שֶׁל חוֹל וְאֶבֶן.
וְהָאָדָם, וְהָאָדָם הוּא לִפְעָמִים גַּם כֵּן יָכוֹל
לְהִשָּׁאֵר נָטוּשׁ וּבְלִי כּוֹחוֹת
מַמָּשׁ כְּמוֹ חוֹף.
גַּם הַצְּדָפִים
כְּמוֹ חוֹפִים, כְּמוֹ הָרוּחַ
גַּם הַצְּדָפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים
לְבַיִת שֶׁתָּמִיד אָהַבְנוּ
אֲשֶׁר הָיָה וְרַק הַיָּם
שַׂר לְבַדּוֹ שָׂם אֶת שִׁירָיו.
כָּךְ בֵּין צִדְפֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם שָׂרִים לוֹ נְעוּרָיו.

הדלקת נרות זיכרון:
נפזר בכיתה נרות זיכרון, ונזמין את התלמידים להדליק נר.
לזכר מכרים או קרובים שנפלו. לזכר מי מקורבנות האסון שסיפורם נגע ללב. לכבוד יישוב שנפגע בהתקפה או יחידה מכוחות הבטחון שמסרו את נפשם להגנת היישובים, לכבוד כאב או תקווה.
[מומלץ להנחות את המדליקים להדליק נר ולהגיד בשקט או בקול בקצרה לכבוד מי מודלק הנר]

יִזְכֹּר:
יִזְכֹּר עָם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, תושבים ותושבות, גברים, נשים, טף וקשישים, מִתְנַדְּבִים וּמִתְנַדְּבוֹת בַּצָּבָא, בַּמִּשְׁטָרָה, בְּאֶזְרָחוּת,
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחֲמַת הַהֲגָנָה עַל הַגְּבוּל וְעַל הָאָדָם, מֵאָז שֶׁפָּרְצָה בְּבֹּקֶר שִׂמְחַת תּוֹרָה.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָחיים, הַגְּבוּרָה וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

תקוה לשלום הנעדרים וחזרת החטופים:
נזמין את הכיתה להאזין לאחד מהשירים, ולהוסיף אחריה מילות תקווה לחזרת החטופים:

  • אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
    הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וְנֹאמַר אָמֵן
  • אנחנו לא צריכים

תְּפִלָּה לִשְׁלוֹם הַחֲיָלִים, הַחַיָּלוֹת, וּכְלַל הַמִּתְנַדְּבִים וְהַמִּתְנַדְּבוֹת בַּחֲזִית הַמִּלְחָמָה
(כדאי לבחור אחת מן האפשרויות):

נוסח מסורתי (בהתאמה ע"פ קהילת קלוזנר, ירושלים)

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי וַחֲיָלוֹת צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הַפּוֹעֲלִים בְּשַׁעֲרֵי עַזָּה לְהָגֵן עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּעַזּוּת וּבִגְבוּרָה, וּלְכָל העוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם. וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. וְנֹאמַר אָמֵן.

נוסח מיוחד לטקס (אדוה הכהן בומנדיל)

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִימּוֹתֵנוּ
שֶׁתִּשְׁמֹר אֶת חַיָּלֵי וְחַיָּלוֹת צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, הַשּׁוֹטְרִים וְהַשּׁוֹטְרוֹת, כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוֹחוֹת הַהֲגַנָּה מִפְּנֵי אַנְטִישֵׁמִיּוּת בָּעוֹלָם,
הַפּוֹעֲלִים בישראל ומחוצה לה, מִן הַדָּרוֹם וְעַד לַצָּפוֹן, לְהָגֵן עַל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ ותומכיה, בְּעַזּוּת וּבִגְבוּרָה.

יהי רצון מלפניך שֶׁתּוֹלִיכֵם לְשָׁלוֹם, וְתַדְרִיכֵם לְשָׁלוֹם.
שֶׁתִּשְׁלַח לָהֶם כּוֹחוֹת גּוּף וְנֶפֶשׁ,
וְתַצִּילֵם מִכָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּיוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם.

וַהֲשִׁיבֵם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים,
לְבֵיתָם, לְמִשְׁפַּחְתָּם וְלִמְחוֹזוֹת חֶפְצָם
לְחַיִּים, לְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' – שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

 

נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד – קימה:
בחלק המסיים את ההתכנסות שלנו יחד – נדליק נר הבדלה, לחתום את הכאב יחד בתפילה לתקוה. מבעד לכאב המשותף לכולנו, נקוה לכוחות עבור כל אחד ואחת מאיתנו, במעגלים קרובים ורחוקים.

***

יבוא יום ונצטרך לבנות לנו עולם חדש,
ועל כל פשע וכל זוועה עלינו לענות באהבה וטוב לב, שהם תוצאה של מאבק פנימי.
מותר לנו לסבול, אבל לא להיכנע לסבל. (אתי הילסום)

תְּפִלַּת הָאָדָם / אדוה הכהן בומנדיל:
בִּשְׁעַת מִלְחָמָה זוֹ, כְּשֶׁהַפַּחַד וְהַקֹּשִׁי גְּדוֹלִים, כְּשֶׁהַלֵּב מִתְכַּוֵּץ מִכָּל שֶׁאֵרַע
וְהַמַּחֲשָׁבוֹת לִפְעָמִים חֲרֵדוֹת מִמָּה שֶׁיִּהְיֶה – נִתְפַּלֵּל יַחַד:
שֶׁנִּמְצָא כָּל אֶחָד וְאַחַת כּוֹחוֹת בְּתוֹכֵנוּ
שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד וְאַחַת מַעֲלַת חֲבֵרֵנוּ וַחֲבֶרְתֵּנוּ
שֶׁנַּצְלִיחַ לְהֵיטִיב זֶה לְזוֹ
שֶׁנַּשְׁכִּיל לְהוֹשִׁיט יָד לְעֶזְרָה
שֶׁנַּבִּיט בְּעַיִן טוֹבָה
כִּי לִפְעָמִים אֲנִי, לִפְעָמִים אַתָּה,
כָּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה

אפשר להוסיף שירים נוספים כמו 'נחמה', 'לו יהי', 'על הדבש ועל העוקץ' ואחרים.

"אִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ יַעְזֹ֑רוּ וּלְאָחִ֖יו יֹאמַ֥ר חֲזָֽק" – נקום יחד.
אפשר להזמין את התלמידים להגיד מילה אחת שאיתה יוצאים (מילה שנשארת איתי מהטקס, מילה שתנחה אותי בימים הבאים, מילה שיכולה לתת לי או לאחרים כוח. אין צורך להסביר את הבחירה)
אפשר לשיר או להאזין:

התקווה
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם

בפיזור הכיתה אפשר להשמיע ברקע הלוואי / צל ומי באר / כולנו זקוקים לחסד.

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics