מושב ה: האם המרחב הציבורי שייך לציבור?

משתתפים: יו"ר: ד"ר אורית אבנרי, מכון שלום הרטמן
הרב אורי איילון, מנכ"ל תנועת ירושלמים, מוביל הקמפיין נגד הדרת נשים "לא מצונזרת" ורב קהילת 'יוצר אור' בתלפיות
נופר דנן, יו"ר פורום התחבורה הציבורית - המגזר החרדי
שי הורוביץ, עורך עיתון "המבשר"
חנה פנחסי, מכון שלום הרטמן

מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו: ריקא, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?. לגלג עליו. לימים נצרך אותו האיש ומכר את שדהו, והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותם אבנים. אמר: יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך. (מסכת בבא קמא) 
הסיפור מצדד בעמדתו של החסיד: רשות הרבים אכן היא המרחב האמתי שלנו ודווקא עליה צריך לשמור ביתר זהירות והקפדה.
ציבורים הולכים וגדלים מטשטשים את ההבדל בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי ורואים במקומות ציבוריים המשך ישיר למרחב הפרטי שלהם. דברים הנוהגים בבית פנימה מוצאים דרכם אל הרחוב, אל השכונה, ומשם לעוד ועוד אזורים ציבוריים. הדוגמות רבות: שאלת חניונים ציבוריים הפתוחים בשבת, הפרדה בתחבורה הציבורית, פרסומות בוטות של נשים כמעט בעירום, ולמולן פרסומות ללא נשים ואף טשטוש פנים של ילדות קטנות, מדרכות המופרדות בשכונות מסוימות בזמנים שונים.

האם אנו צריכים לאפשר מרחב ציבורי (הרחוב והשכונה) שיהיה הרבה יותר רשות יחיד מרשות רבים או שיש ערך חשוב לשמור על כל המרחבים הציבוריים נגישים לכלל ולא מסומנים? כיצד יוכל כל פרט לחוש שהוא חלק מן המרחב הציבורי אך עדיין אינו בעליו? האם אנו מוכנים להתהלך במרחב הציבורי מבלי להשתלט עליו? האם יש דברים שאנחנו, כחברה, לא מוכנים לספוג במרחב הציבורי שלנו? מהי התודעה והמודעות, התחושה והרגישות שאמורה להיות אצל כל פרט בפוסעו בתוך מרחב ציבורי?
במושב השתתפו ארבעה דוברים: שי הורביץ מעיתון המבשר, הרב אורי איילון מתנועת ירושלמים, נופר דדון מפורום התחבורה הציבורית של המגזר החרדי וראש שדולת הנשים החרדית וחנה פנחסי ממכון הרטמן ומארגון קולך.

שי הורוביץ הציג דעה אידיאולוגית חד משמעית ולפיה אין הדרת נשים בציבור החרדי, אלא כבוד כלפי הנשים. לדעתו, הדיון סביב הדרת נשים הוא כלי בידי הציבור החילוני כדי לנגח את החרדים. אורי איילון טען שהקבוצה הפלורליסטית בארץ זנחה את המרחב הציבורי מטעמים של ליברליות ובכך הפקירה את המרחב לציבור החרדי. לדעתו, יש לשוב ולתבוע דרישות פלורליסטיות במרחב הציבורי. נופר דדון אמרה שבעניין הזה אין לה דרך להתפשר מכיוון שזהו פסק ההלכה, ושמרבית הנשים החרדיות מעוניינות בהסדר הזה. חנה פנחסי הציגה תרחיש עתידי, שבו יהיה קשה לשים את הגבול – תחבורה נפרדת כן, מילת נשים לא. איך קובעים?
חשיבותו הראשונה של המושב הייתה לשמוע קולות שונים שבהכרח לא עולים בקנה אחד זה עם זה. לשמוע קולות שלא מוכנים להיות חלק מהשיח הפלורליסטי, ולחשוב איך להתמודד איתם. לשמוע קולות שרוצים להגיע להסדר מעשי, ומנגד אחרים שמתעניינים יותר בשיח אידיאולוגי-תיאורטי. לשמוע קולות הדורשים מאתנו לקבל אחריות על המרחב הציבורי.
במידה רבה, המושב נע על הציר שבין הסוגיה המעשית של הדרת נשים במרחב הציבורי בישראל 2012 ובין השאלה העקרונית על עיצוב דמותו של המרחב הציבורי בחברה המכילה בעלי אינטרסים שונים.

ד"ר אורית אבנרי, מכון שלום הרטמן

לקריאה נוספת

חרידופוביה / שי הורביץ, עורך עיתון המבשר

משוגעים, רדו מהאוטובוס! / שי הורביץ, עורך עיתון המבשר

כתבה על קמפיין "לא מצונזרת" שמוביל הרב אורי איילון