בחלקה הראשון של ההתכנסות, "האחריות לזכור", המשתתפים מקבלים על עצמם לזכור את קהילות ישראל בכל תפוצותיהן מתוך כבוד למורשת משפחתם – הרי גזירת השמד איימה לכלות כל יהודי באשר הוא וכל אדם באשר הוא אחר. ברגעי הקינה המשתתפים מצרפים אל העדויות שמות של יקירים ואנשים שחשוב להם להזכיר. אז מופנה המבט אל הרוע האורב ליחיד ולחברה, אז ועתה. בליבת ההתכנסות עומד המאבק נגד הרוע ונגד מחיקת האדם של יחידים ושל קבוצות, יהודים וחסידי אומות העולם: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".