"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא" – ציווי עתיק זה רלוונטי היום יותר מאי-פעם לעתיד זיכרון השואה. קולם של אחרוני העדים עדיין פונה אלינו, אך בעוד זמן לא רב נהיה אנו נושאי זיכרון השואה והמוסרים אותו לדורות הבאים.
הציבור מוזמן להשתתף בהתכנסות ליום השואה
האחריות לזכור ולזכור באחריות
מעגל זכרון של שותפות גורל ואחריות
ערב יום השואה
אור לכ"ח ניסן, תשע"ז 23.4.2017 בשעה 20:00
ירושלים: מכון שלום הרטמן, רחוב גדליהו אלון 11
בהנחיית מיכל גוברין, מובילת יצירת ההתכנסות, ואריאל פיקאר
תל-אביב: עלמא - בית לתרבות עברית, רחוב שד"ל 6
בהנחיית רני יגר, מכותבי ההתכנסות, ואסטבן גוטפריד
בשיתוף בית תפילה ישראלי
לאיוונט בפייסבוק
ה"התכנסות"היא מעגל זיכרון חווייתי ואישי שעורכים משתתפים פעילים. שזורים בה קטעי קריאה, שירה, עדויות, דיון, תפילה ורגעי שתיקה. ריבוי הקולות של נספים וניצולים, קרובים ורחוקים, ושל דורות הזוכרים מעדות והשקפות שונות פרוש על פני כל אחד מדפיה. מסורת הזיכרון החלה בעיצומה של השואה, במחנות העקורים ובמעברות, ונמשכת בכל קהילות ישראל עד היום. אליה מצרפים המשתתפים את קולם, את זיכרונותיהם ואת מחשבתם כביטוי רב-פנים של שותפות גורל ושל אחריות.
הזיכרון אינו דבר שאצור בספרים, יסודו בתודעתם של בני אדם, איש ואישה על פי דרכם, דור-דור ועולמו. ה"התכנסות" היא הזמנה עבור כל אחד ואחת מאתנו לקחת חלק ביצירת הזיכרון החי.
מהלך ההתכנסות:
בחלקה הראשון של ההתכנסות, "האחריות לזכור", המשתתפים מקבלים על עצמם לזכור את קהילות ישראל בכל תפוצותיהן מתוך כבוד למורשת משפחתם – הרי גזירת השמד איימה לכלות כל יהודי באשר הוא וכל אדם באשר הוא אחר. ברגעי הקינה המשתתפים מצרפים אל העדויות שמות של יקירים ואנשים שחשוב להם להזכיר. אז מופנה המבט אל הרוע האורב ליחיד ולחברה, אז ועתה. בליבת ההתכנסות עומד המאבק נגד הרוע ונגד מחיקת האדם של יחידים ושל קבוצות, יהודים וחסידי אומות העולם: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".
בחלקה השני של ההתכנסות, "לזכור באחריות", המשתתפים מעלים בדיון, במחשבה או בלימוד את השאלות שזיכרון השואה מציב בפני יחיד וחברה, למדינת ישראל ולמשפחת העמים.
בסיום המהלך החווייתי והמחשבתי של ההתכנסות, כבסיומה של "שבעה", חולקים המשתתפים את המעבר מקינה לקימה.
|