חיפוש מתקדם  
      
    דברים אחדים   מילים אחרות  
מרכז קוגוד לחקר המחשבה
היהודית ולהגות עכשווית
מכון שלום הרטמן
צפון אמריקה
המרכז לזהות
ישראלית יהודית
 
 
 
אחדות האל
10.09.2017
הקביעה "אלוהים אחד" נתפסת כאחת ההנחות הבסיסיות ביותר ביהדות.

אך כפי שמראה ד"ר ביטי רואי, גם תפיסת אחדות האל זכתה לפרשנויות מגוונות ואף סותרות בעולם ההגות היהודית. על מונותאיזם בעולמם של חז"ל, הפילוסופיה היהודית והקבלה
קרא עוד>
 
 
ברית מילה
28.05.2017
כבר בעולם העתיק ניצב טקס ברית המילה במרכזם של פולמוסים עזים.

רננה רביצקי פילזר מתארת את התמודדותם של חז"ל עם הפולמוס הכפול – כנגד העולם היווני-רומי וכנגד העולם הנוצרי – וזאת באמצעות הצגת פרשנויות מגוונות לגבי טיבה של ברית המילה ולגבי מטרתו של טקס הברית

קרא עוד>
 
 
טוהר הנשק
17.01.2017
במהלך שרשרת פיגועי הטרור בשנה החולפת, נידונה סוגיית "טוהר הנשק" שוב ושוב בשיח הציבורי. אך תנאי מקדים לגיבוש דעה בסוגיה זו היא הבנת משמעותו המוסרית של המונח.

ד"ר שלומית הרוש מתחקה אחרי גלגוליו של "טוהר הנשק" – מימי המרד הערבי הגדול ועד למסמך "רוח צה"ל"
קרא עוד>
 
 
המתת חסד
18.09.2016
בדיון הציבורי והמשפטי בישראל על אודות המתת חסד מגויסת ההלכה היהודית שוב ושוב לצדם של המתנגדים למעשה זה.

עם זאת, כפי שמראה ד"ר עירית עופר שטרק, במסורת היהודית קיימים קולות שונים בסוגיה זו. ראוי שהדיון הציבורי יעשה שימוש בשיח ההלכתי העשיר, על שלל גווניו, ולא רק בעמדה הלכתית אחת ויחידה
קרא עוד>
 
 
תיאולוגית העקידה
08.06.2016
תיאולוגית העקידה גורסת כי האדם נדרש לעתים "להקריב" את שיקול דעתו המוסרי ולהכפיפו בפני צו האל המגולם בהלכה.

ד"ר רונית עיר-שי מראה כי במסגרת ההתמודדות עם אתגרי הפמיניזם הדתי משתמשים הוגים ציוניים-דתיים בתיאולוגיה זו כנייר לקמוס לבחינת דתיות המאמינים וכחסם תיאולוגי בפני שינויים בסדר הדתי הקיים
קרא עוד>
 
 
הבנאליות של הרוע
07.03.2016
את הביטוי "הבנאליות של הרוע" טבעה חנה ארנדט כדי לתאר את הפער בין דמותו הרגילה והאפרורית של אדולף אייכמן, כפי שזו הצטיירה בעיניה, לבין הזוועות שחולל.

ד"ר שלומית הרוש עומדת על ההיבטים ה"בנאליים" השונים שגלתה ארנדט באייכמן, ועל הפרדוכס שניסתה להעביר באמצעות הביטוי מעורר המחלוקת שטבעה
קרא עוד>
 
 
"ערבים זה בזה"
16.12.2015
המושג "ערבות והקביעה כי "כל ישראל ערבים זה בזה" עברו גלגולים שונים במסורת היהודית.

כפי שמראה ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל, בעוד שבמקרא ובספרות חז"ל הודגשה הערבות של אדם לחטאי חברו, בספרות הקבלה פותחו ההיבטים החיוביים של הערבות, הן בהקשר התיאולוגי והן בפרקטיקה היומיומית
קרא עוד>
 
 
אשת יפת תואר
14.06.2015
הפסוקים העוסקים ב"אשת יפת תואר" מסדירים את מעמדה האישי של שבוית מלחמה זרה.

ד"ר אביטל דוידוביץ`-אשד טוענת כי דווקא חוסר הרלוונטיות ההיסטורית של פסוקים אלו אפשרה לדיונים הפרשניים אודותיהם לגעת בנושאים תשתיתיים כגון היחס לנשים, תהליך הכניסה לעם היהודי, אתיקה של מלחמה, ועוד
קרא עוד>
 
 
אמונה
16.03.2015
ר` נחמן מברסלב סבר כי "אמונה" איננה שכנוע פנימי בתפיסות דתיות אודות האל והעולם, תפיסות שהן לדעתו סטטיות ודוגמטיות מטבען.

ד"ר רוני בר לב מתחקה אחר פירושו של ר` נחמן ל"אמונה": אופן התנהלות מסוים של האדם, תוך כדי מתן אמון בעולם ומעורבות עמוקה ובלתי פוסקת במציאות
קרא עוד>
 
 
בר מצווה
24.12.2014
טקס בר המצווה נתפס כמעין "טקס מעבר" בו נכנס הילד לחברת המבוגרים. אך מכיוון שכיום חיי הנער אינם משתנים במאומה לאחר בר המצווה, קשה לראות בו טקס כזה.

ד"ר חזקי שהם מציע אפוא לראות בבר המצווה מעין "יום הולדת מוגבר", ההולם את אופייה של התרבות המערבית המודרנית

קרא עוד>
 
 
תשובה, שיבה ושובבות
21.09.2014
למרות שבתרבות הישראלית משמש המושג תשובה לתיאור שינוי בשיוכו החברתי של אדם, במסורת היהודית הקבלית נודעה לתשובה משמעות עמוקה הרבה יותר.

דב אלבוים מאיר את התשובה כחזרה לשורשי המציאות שלנו וכקיום נטול שיפוטיות שמאפשר תנועה ושובבות
קרא עוד>
 
 
היש והאין
15.06.2014
לכאורה מציין המושג "אָיִן" דבר שאינו קיים, לא-כלום. אם כך, מדוע זכה למקום כה מרכזי בפילוסופיה ובהגות היהודית?

פרופ` מנחם לורברבוים עומד על חשיבותו של ה"אין" לאופן המחשבה שלנו, לגיבוש זהותנו ולתחושת הקיום האישית שלנו

קרא עוד>
 
 
מאגיה
20.03.2014
בניגוד לדעה הרווחת, לפיה קיים ניגוד בין מאגיה כתופעה עממית ופרמיטיבית, לבין תרבותם האליטיסטית והאינטלקטואלית של חז"ל, מסתבר כי המאגיה והכישוף היו חלק בלתי נפרד מעולמם של חז"ל.

אביגיל מנקין-במברגר מראה כיצד כתובות מאגיות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות מתפרשות לאור הלכות המופיעות בספרות חז"ל, מאירות מחדש סוגיות תלמודיות, ואף שופכות אור על מושגים הלכתיים
קרא עוד>
 
 
אורתודוכסיה
10.12.2013
האורתודוקסיה, ה"אמונה הנכונה", עשויה להתאפיין בשני סוגים שונים של תודעה עצמית. הראשונה מתמקדת בשלילת הזרמים האחרים כדי להצדיק את דרכה שלה ואילו השנייה עסוקה בפיתוח וחידוש דרכה ההגותית והמחשבתית.

יוסי בן הרוש טוען כי בחברה הישראלית בולטת בעיקר האורתודוקסיה השוללת, המתאפיינת בהגבלת יכולת החידוש ובנהייה אחר דמויות צדיקים
קרא עוד>
 
 
על "זכרון" ו"הסטוריה"
03.10.2013
מושג ה"זיכרון", הניצב במתח בין התפיסה המסורתית לבין ההסטוריוגרפיה המודרנית, מתפרש באופן מיוחד ויוצא דופן בתורתו של ר` ישראל בעל שם-טוב (הבעש"ט), מי שבהשראתו נוסדה תנועת החסידות. פרופ` מנחם לורברבוים מראה כיצד מסיט הבעש"ט את הזכרון מן העבר להווה, והופך אותו לכלי להנכחת האל בכל רגע ורגע ובכל סיטואציה בה נמצא האדם קרא עוד>
 
 
חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
10.06.2013
חוזרים בשאלה וחוזרים בתשובה מבקשים לעבור מהחברה בה גדלו לחברה חדשה, אך רבים מהם מוצאים את עצמם עומדים על הסף, מבלי להשתלב בחברה באופן מלא. לטענת ד"ר שלומי דורון, מצבם הלימינלי של החוזרים בשאלה אף חמור יותר, שכן הם לא זוכים להדרכה ולתמיכה הקהילתית העומדות לרשותם של החוזרים בתשובה קרא עוד>
 
 
"להיות בשמחה תמיד"
10.03.2013
האמירה המפורסמת ביותר של ר` נחמן מברסלב היא "מצווה גדולה להיות בשמחה". אך מה טיבה של אותה שמחה? וכיצד מגיעים אליה?

פרופ` צבי מרק טוען כי בניגוד לשמחה הנובעת מהתבוננות בטוב שבעולם, כוונתו של ר` נחמן היא לתנועה מלאת מאמץ המתגברת על טבעו הקשה של העולם וצומחת מתוך לב האדם השבור
קרא עוד>
 
 
מושג הבתולים ועיצוב המיניות הנשית
19.12.2012
המושג "בתולים", המעיד לכאורה על עניין פיזיולוגי גרידא, מקפל בתוכו את האופן בו תופסת התרבות את גופה, מיניותה ודמותה הרוחנית של האישה.

אביטל דוידוביץ`-אשד מראה כיצד תפיסת הבתולים היהודית בימי הביניים עומדת ביחסי גומלין של השפעה ופולמוס עם התפיסה הנוצרית, כששתיהן מעצבות את מעמדה של האישה הבתולה
קרא עוד>
 
 
פיוט: עבר והווה
03.09.2012
למרות דימויו ה"עתיק" של הפיוט, מסתבר כי הרחק מעין הציבור ממשיכים להכתב גם בימינו פיוטים חדשים, העוסקים בין השאר באירועים מרכזיים בהיסטוריה הישראלית.

בשיחה עמו עומד ד"ר מאיר בוזגלו על מאפייניהם של הפיוטים הללו, שנכתבו בין השאר על-ידי אביו, ר` דוד בוזגלו, ותוהה מדוע שום זרם דתי אחר לא הצמיח מתוכו יצירה דומה

קרא עוד>
 
 
ציונות - בין קניין לשוויון
05.06.2012
המושג "ציונות" נראה מובן מאליו לרוב הישראלים, אך למעשה הוא עשוי להתפרש בכמה דרכים שונות.

פרופ` חיים גנז עומד על הפירוש הרווח לציונות, המעמיד במרכזו את הבעלות הקניינית של העם היהודי על ארץ ישראל, ולעומתו מציג פירוש אחר המעוגן בתאוריה של מוסר מדיני וכפוף לעקרונות השוויון האוניברסאליים
קרא עוד>
 
 
דיבוק: ביקורת תרבות מודרנית בלבוש ישן
05.03.2012
סיפורי דיבוק, שתפסו מקום של כבוד במסורת הספרותית היהודית, מסופרים מחדש בתקופה המודרנית על ידי יוצרים והוגים העושים בהם שימוש להבעת ביקורת חברתית ותרבותית. נטלי וינשטיין מצביעה על השימוש הביקורתי בסיפורי הדיבוק בשדה הספרות ובהגות הפמינסטית קרא עוד>
 
 
גוף
12.12.2011
בעוד שבאופן מסורתי נתפס הגוף האנושי כנתון טבעי נטול מטען תרבותי, תיאוריות בנות זמננו טוענות כי הגוף הוא תמיד תוצר תרבותי של חברה מסוימת, וכי למעשה לכל חברה אנושית ישנו מושג גוף שונה. יקיר אנגלנדר מראה כיצד תיאוריות אלו עשויות להאיר מחדש את הפערים שבין החברה החילונית לבין החברה החרדית ביחסן לגוף
קרא עוד>
 
 
שמור וזכור
01.09.2011
בניגוד לשבת ההלכתית האורתודוקסית המתמקדת ב"שמירת שבת", מציע הסיפור המקראי על יציאת מצרים דגם אחר, של "זכירת שבת", שבמרכזו עומדת הדאגה לחירותו של האדם. דב אלבוים סבור שדגם זה יכול לסייע למדינת ישראל לעצב "שבת חירות" ישראלית קרא עוד>
 
 
פני האל
30.06.2011
פניו של האל עברו גלגולים שונים במסורת היהודית מן המקרא ועד לתקופה המודרנית. ד"ר מלילה הלנר-אשד מתחקה אחר גלגולים אלו, ומתארת את העימות הגדול בין הרמב"ם וממשיכיו, שניסו למחוק את דמותו הגשמית של האל, לבין ספר הזוהר, שעוסק רבות בפני האל, בצורתם הפיזית ובתוכן הרעיוני החבוי בהם

קרא עוד>
 
 
איך קוראים לאלוהים
13.12.2010
מדוע שמו הפרטי של האל נחשב קדוש? האם תמיד היה זה כך? מה ייחודו של שמו העברי של האל וכיצד הוא השפיע על המחשבה הדתית העולמית לאורך הדורות? שיחה עם הלל בן-ששון, דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, החוקר את משמעותו של השם המפורש בהגות היהודית קרא עוד>
 
 
זכר, זיכרון, זוכרת
10.11.2010
הקשר בין המילה "זכר" לשורש שממנו נוצר הזיכרון מלמד על האופן שבו המקרא והעברית יוצרים היסטוריה יהודית שמותירה את הנשים אילמות ונעלמות. הזכרים הם הזוכרים, כותבת חנה פנחסי. כעת, על הנשים להקשיב מחדש לצירוף ‘אשה זוכרת’ קרא עוד>
 
 
בילוי שנעשה מצווה
12.09.2010
עיון בטקסטים שכתבו נוצרים ויהודים מומרים מעלה תמונה מפתיעה על מקורותיו של מנהג התשליך במאות ה-14 וה-15. במאמרו, מסביר ד"ר אלי פריימן כיצד החל התשליך כבילוי קל דעת של חג ומועד על גדות הנהרות באשכנז ורק ברבות השנים הפך לטקס בעל משמעות דתית ונפשית עמוקה קרא עוד>
 
 
דבקות
07.07.2010
הדבקות באל, עד לכדי קרבה רוחנית אינטימית, היא הערך החשוב בחייו של המאמין. אולם כפי שמראה ד"ר אדם אפטרמן, הדבקות הייתה מצווה שולית בתקופת חז"ל ורק תחת השפעתן של פילוסופיות חיצוניות, יצקו לתוכה ההוגים היהודים הגדולים של ימי הביניים את משמעותה החדשה, ובכך הקנו לה את מעמדה המרכזי קרא עוד>
 
 
השכינה
29.06.2010
הספרות הקבלית הפכה את השכינה למהות המבטאת את החיבור בין האלוהי לאנושי. שלא כמו האל הנצחי והנשגב, השכינה קרובה לאדם: צרותיו הן צרותיה וסבלו הוא סבלה. ביטי רואי על עיצובה של אלוהות שבורה, דינמית ורבת פנים, העומדת לצד המאמין בהדמודדותו עם תהפוכות חייו קרא עוד>
 
 
עמלק
25.05.2010
המלחמה המצווה בעמלק מדור לדור מבטיחה, באופן פרדוקסלי, את אי הכחדתו מעל דפי ההיסטוריה. יוסקה אחיטוב, מנסה לעמוד על משמעויות בנות זמננו של הארכי אויב המקראי. האם המלחמה הנצחית בו היא מנת חלקו של עם ישראל או של אלוהיו? ולו נשווה את אויבינו הנוכחיים לעמלק, האם משתמע מכך שלעולם לא נגיע עמם לשלום? קרא עוד>
 
 
טומאה וטהרה
25.03.2010
כללי הטהרה והטומאה מופו בקפידה כדי לארגן את המחנה סביב המשכן והקודש. כך התמסדה מערכת אקולוגית - ערכית המתייחסת למצבים גופניים שונים. יאיר פורסטנברג מברר האם ניתן בכלל להפריד בין רתיעתנו האנושית מפני מה שמעורר בנו גועל לבין נטייתנו לסווגו כנחות ערכית, ומפרט את האופן שבו מתורגמת אי - הנחת הגופנית להיררכיה אתית המעצבת את תמונת עולמנו קרא עוד>
 
 
הטלת גורל
16.02.2010
ימיו של מוסד הגורלות בחיים ובספרות ארוכים כימי התרבות האנושית, וגם לתרבות היהודית אין הוא זר. שרגא בר-און מסביר מדוע הפלת הפור היא ’טכניקה עירומה‘, וסוקר את התייחסותה של התרבות היהודית אליה, מימי המקרא, דרך הזיהוי שערך הרב אריה לוין לחללי הל”ה באמצעות טקס ’גורל הגר”א’ ועד לשירתו של יהודה עמיחי קרא עוד>
 
 
נידוי וחרם
03.02.2010
המונחים ’נידוי‘ ו’חרם‘ הם מן המושגים הטעונים ביותר בעברית ולוכדים בחובם חששות עמוקים ורבדים רגשיים רבים ועוצמתיים. ד"ר יאיר אלדן מתאר את שורשיהם ההיסטוריים והרעיוניים של מושגי החרם והנידוי ביהדות ומסביר כיצד - ומדוע - מטילות מילים אלו עלינו גם היום מורא כה מטלטל קרא עוד>
 
 
המחוייבות הערכית של מדינת ישראל כלפי הפליטים
20.12.2009
האם לישראל יש מחוייבות ערכית כלפי נרדפים ממדינות זרות הנמלטים לתחומה, ואם כן, על מה בדיוק מושתתת מחוייבות זו? קרא עוד>
 
 
 
תרבות ישראל
23.10.2009
הגישה החדשה בהוראת יהדות בבתי הספר הממלכתיים מאגדת את לימוד מקורות היהדות − המקרא, ספרות חז"ל, המחשבה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה − במסגרת מקצוע אינטגרטיבי חדש המכונה תרבות ישראל. החלפת המונחים מחשבת ישראל, יהדות או תושב"ע במונח תרבות ישראל אינה פעולה סמנטית, אלא מהפיכה בתפיסת התחום קרא עוד>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עורך: עמרי שאשא     צור קשר