חיפוש מתקדם  
      
מס` 9
יולי 2010 | תמוז תש"ע
 
החברה הישראלית ו"חברת הלומדים"
פסיקת בג"צ בנוגע לתמיכה בתלמידי הכוללים העלתה מחדש את אחת הסוגיות הקשות ביותר בישראל: קיומה של "חברת הלומדים", במסגרתה מרבית הגברים החרדים ממשיכים ללמוד לאורך חייהם הבוגרים בתמיכת המדינה ותוך הימנעות מעבודה ומשירות צבאי. פרופ’ שלמה נאה, פרופ’ צבי זהר ופרופ’ אלחנן ריינר משוחחים על מקומם של לומדי התורה בעם היהודי לאורך הדורות, ועל מידת הרלבנטיות של הדגמים הקיימים בהיסטוריה היהודית לשסע הפוליטי כיום
להמשך הכתבה
גאולה אישית
המקובל אברהם אבולעפיה יצא לארץ ישראל בגיל 18 בעקבות פלישת המונגולים, סיכן את חייו כשניסה לפגוש את האפיפיור, הכריז על עצמו כנביא וכמשיח וסופו שהוחרם ונודה. סקירתו של פרופ’ משה אידל מבהירה מדוע אפילו בין המשיחים מטעם עצמם, היה אבולעפיה בן המאה ה-13 דמות ייחודית; הגותו התרכזה בגאולה אינדיבידואלית ולא לאומית, והטכניקות שלו שילבו מרכיבים שכליים ופיזיים, שחלקם מזכירים תורות מזרחיות
להמשך הכתבה
דבקות
הדבקות באל, עד לכדי קרבה רוחנית אינטימית, היא הערך החשוב בחייו של המאמין. אולם כפי שמראה ד"ר אדם אפטרמן, הדבקות הייתה מצווה שולית בתקופת חז"ל ורק תחת השפעתן של פילוסופיות חיצוניות, יצקו לתוכה ההוגים היהודים הגדולים של ימי הביניים את משמעותה החדשה, ובכך הקנו לה את מעמדה המרכזי
להמשך הכתבה
הסודות של מורה הנבוכים
בהקדמה לספר החשוב ביותר בפילוסופיה היהודית, משביע הרמב"ם את הקורא להימנע מלחלוק את סתריו של הספר עם אנשים אחרים. בכך קיווה הרמב"ם שלתורתו לא יהיו מתווכים. אולם מאז שחיבור זה ראה אור, מפירים תלמידיו ומפרשיו את הוראתו ללא הרף. ד"ר מיכה גודמן, המשלים בימים אלו את הספר הראשון בעברית העוסק כולו במורה נבוכים, מסביר מדוע בחר גם הוא לנסות ולחשוף את סודותיו
להמשך הכתבה
הכישוף היהודי הקדום
האם קיים כישוף יהודי? האם חכמים עסקו במאגיה? ד"ר ישי רוזן צבי סוקר את ספרו של יובל הררי על הכישוף ביהדות, המנפץ כמה מהמיתוסים ביחס למאגיה ומהווה חלק ממגמה גוברת של עיסוק אקדמי בנושא. מסתבר שלא רק מרבית החכמים נתנו דעתם לכישוף, אלא שהעיסוק במאגיה היה עניין אליטיסטי ולא השפעה זרה שחדרה לשכבות הנמוכות בלבד, כמו שמקובל לחשוב. אפילו אצל המתנגד החריף ביותר לכישוף, הרמב"ם, נמצאו כמה פסיקות מפתיעות בנושא
להמשך הכתבה