חיפוש מתקדם  
      
מס` 8
יוני 2010 | תמוז תש"ע
 
לפתוח את ארון הספרים: כיצד מקרבים את הציבור הישראלי לטקסטים היהודיים?
בשנים האחרונות בולט מקומם של הטקסטים היהודיים בדוכני שבוע הספר. מאידך, ישנה תחושה רווחת שארון הספרים היהודי נשאר בחזקת הציבור הדתי, ושבכל דור, יותר צעירים מתרחקים ממנו. לרגל שבוע הספר, פרופ’ משה הלברטל, ד”ר גילי זיוון וד”ר מיכה גודמן דנים בשאלה עד כמה באמת מחובר קהל הקוראים בן זמננו לנכסים התרבותיים של העם היהודי, והאם פרויקטים מסחריים כמו סדרת ”עם הספר“ של ידיעות אחרונות מסוגלים לקרב אליהם דור חדש של קוראים
להמשך הכתבה
הרעדה הפלאית שבנפש
שנים רבות לפני המשבר בתנועה הקיבוצית, כתב דוד מלץ על תוגתו ובדידותו של האדם בחברה שהטיפה לשיתוף ולקולקטיביזציה. ”מעמדו המרכזי של מלץ, ממייסדי קיבוץ עין חרוד, לא רק שלא גבר על ההומניזם שבו, אלא אף הפך אותו לקשוב יותר לקולו של היחיד“, מסביר פרופ’ אבי שגיא. כיום יותר מתמיד, יצירתו של מלץ, שמציבה סימני שאלה ושוברת דיכוטומיות, חיונית לשיח הישראלי-יהודי
להמשך הכתבה
השכינה
הספרות הקבלית הפכה את השכינה למהות המבטאת את החיבור בין האלוהי לאנושי. שלא כמו האל הנצחי והנשגב, השכינה קרובה לאדם: צרותיו הן צרותיה וסבלו הוא סבלה. ביטי רואי על עיצובה של אלוהות שבורה, דינמית ורבת פנים, העומדת לצד המאמין בהדמודדותו עם תהפוכות חייו
להמשך הכתבה
מלחמת הדת הראשונה
בניגוד לתפיסה הרווחת בציבור, הרואה בפלורליזם דתי תופעה מודרנית, מעלה פרופ’ ישראל קנוהל טענה שונה ומרתקת, לפיה דווקא בעם ישראל הקדום רווחה תפיסה פלורליסטית, שנעלמה רק בתקופתו של משה. ”היישום הראשון של מפנה זה התגלה בעת המלחמה אודות פולחן עגל הזהב“, אומר קנוהל. ”זו הייתה למעשה המלחמה הדתית הראשונה בתולדות המין האנושי“
להמשך הכתבה
חרדיות רכה / נסים ליאון
מקובל לחשוב כי חרדיות מזרחית היא אך ורק חיקוי של האורתודוקסיה האשכנזית. תפיסה פשטנית זו, כפי שמראה ד"ר נסים ליאון, מחמיצה הבדלים משמעותיים בין שתי הקהילות ביחס למדינה וציונות, ואפילו באופיים של בתי הכנסת. ד"ר אריאל פיקאר עומד על ההבדלים האלו ועל מקורותיהם, וטוען כי הבנתם תורמת תרומה חשובה להעמקת השיח הציבורי בימים בהם המתח בין חרדים לחילונים מצוי שוב בכותרות
להמשך הכתבה