חיפוש מתקדם  
      
מס’ 5
פברואר 2010 | שבט תש"ע
 
לאן לוקחים אותנו קווי המהדרין - על הפרדה מגדרית באוטובוסים
האם מתן אישור לקווי אוטובוס בהם יושבים הגברים מלפנים והנשים מאחור הוא ביטוי לסובלנות תרבותית, או שמא זהו הכשר לדיכוי נשים והדרתן? האם חובתה של חברה דמוקרטית להגן על תרבויות מיעוט בתוכה גוברת על אחריותה להבטיח קיומם של ערכי היסוד הבסיסיים שלה? והאם הדיון בסוגיית קווי המהדרין מהווה התנפלות צדקנית על האוכלוסיה החרדית, מסיט את הדעת מהפרדות אחרות, או נוגע בלב-ליבן של השאלות המוסריות שצריכות להטריד את אזרחי ישראל? פרופ’ אבי שגיא, פרופ’ עדי אופיר וד”ר איריס בראון מחווים דעתם
להמשך הכתבה
שיעורי השבת השבועיים של עמנואל לוינס
הגותו של עמנואל לוינס זכתה בשנים האחרונות להתעניינות רבה בישראל ותרגומים של כתביו היו לרבי מכר בארץ. פחות מוכרת כאן פעילותו החינוכית בקרב יהודי צרפת. אלי שיינפלד מספר על אחד ממפעליו הייחודיים והמקוריים של הפילוסוף והמחנך שהיה ממבשרי ההגות היהודית המתחדשת: ’שיעורי רש”י’ קצרים שהעביר לוינס מדי שבת בבוקר בתיכון היהודי אותו ניהל בפאריס, שיעורים שהתנהלו לאורך קרוב לשלושה עשורים והותירו רושם עז על דורות רבים של תלמידים
להמשך הכתבה
הטלת גורל
ימיו של מוסד הגורלות בחיים ובספרות ארוכים כימי התרבות האנושית, וגם לתרבות היהודית אין הוא זר. שרגא בר-און מסביר מדוע הפלת הפור היא ’טכניקה עירומה‘, וסוקר את התייחסותה של התרבות היהודית אליה, מימי המקרא, דרך הזיהוי שערך הרב אריה לוין לחללי הל”ה באמצעות טקס ’גורל הגר”א’ ועד לשירתו של יהודה עמיחי
להמשך הכתבה
יצר הרע: פרק באנתרופולוגיה תלמודית
חז”ל, כך נהוג לחשוב, ראו ביצר ביטוי לתשוקה המינית האנושית. מחקרו החדש של ד”ר ישי רוזן-צבי מערער על קביעה זו ומעלה כי מחוץ לתלמוד הבבלי אין ליצר כל הקשר מיני: בספרות המדרש הארץ-ישראלית מתואר יצר-הרע (או סתם: יצר) כיישות רעה ומתוחכמת שעניינה הבלעדי הוא הכשלת האדם. רוזן-צבי מפריך בכך את הגישה המחקרית הרווחת לפיה היווה הדיון החז”לי ביצר חלק מהשיח ההלניסטי על שליטה עצמית וכיבוש תאוות. מחקרו מצביע דווקא על העיסוק היהודי הקדום בדמונולוגיה כמקור תפיסת חז”ל את היצר, וחושף בכך את הפיתרון הייחודי שמצאו לשאלת מקור החטא ולהתלבטות האם עשיית הרע נתונה לבחירתו החופשית של האדם
להמשך הכתבה
המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון / יעקב ידגר
מחקרו של ד”ר יעקב ידגר מבקש לנתץ תפיסה רווחת הרואה בזהות המסורתית הכלאה פושרת בין חילוניות ודתיות, וטוען כי המסורתיות היא דווקא זהות מגובשת המציעה פיתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת. ההתעלמות מהזהות המסורתית - זהותם של יותר משליש מיהודי ישראל – כותב ידגר, יצרה שיח דיכוטומי שבו קיימות רק החלופה הדתית והחלופה החילונית. בתוך כך, הוא מוסיף, עוותה למעשה תמונת המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית בישראל
להמשך הכתבה