אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היופי המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל את מי שעשה אותו יפה להלל ומלא כל כך מלא יופי. ואינני רוצה לעולם להיות עיוור ליפי העולם כל עוד אני חי. אני אוותר על דברים אחרים אבל לא אומר די לראות את היופי הזה שבו אני חי ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות ועושות את חיי באומץ, ולא פחות מכן, בסבלנות, סבלנות בלי די. ולא אחדל מהלל. כן, להלל לא אחדל. וכשאפול עוד אקום – ולו רק לרגע – שלא יאמרו הוא נפל. אלא הוא קם עוד לרגע להלל בעיניים אחרונות את שלהלל לא יחדל
ענווה– ענווה אמיתית– היא אחת המידות היותר מרחיבות דעת ומשפרות חיים. פירוש המילה ענווה אינו חוסר הערכה עצמית. זה אומר להעריך אנשים אחרים. היא מסמנת על פתיחות מסוימת לגדולת החיים ומוכנות להפתעות, מרוממת על ידי הטוב, באשר יימצא… היכולת להיות פתוח למשהו שהוא גדול ממך. ענווה מסולפת היא העמדת פנים שאתה קטן. ענווה אמיתית היא התודעה של עמידה מול גדּולה.
אני שופטת שנולדה, גדלה וגאה בהיותי יהודייה…הדרישה לצדק עוברת כחוט השני לאורך המסורת היהודית כולה. אני מקווה שבשנותיי על כס בית המשפט העליון של ארה"ב, יהיו לי הכוח והאומץ לשמור על עקביות בשירותה של דרישה זו.
בשבועות האחרונים נפרדו מעמנו והלכו לעולמם שלושה אנשי רוח גדולים. המשורר נתן זך, הרב יונתן זקס ושופטת בית המשפט העליון בארה"ב, רות ביידר גינסבורג. שלוש דמויות גדולות שידעו כל אחת מהן לראות את הסודות והיופי בעולם הסובב אותנו ולפעול להפוך אותו לטוב יותר משהיה; דמויות שהיוו השראה ודוגמה אישית לאנשים ולנשים שהתבוננו בהן. בימים מורכבים אלו של התמודדות עם מגפת הקורונה, ימים בהם גם בטבע, הימים מתקצרים והלילות החשוכים מתארכים, נראה כי ניתן לשאוב הרבה כוחות מכתיבתם, המבטאת ראייה של טוב ואופטימיות, תפיסה הומניסטית שיש בה תובנות משמעותיות וחזקות על הזהות והתרבות הייחודיות לנו כיהודים וישראלים, החיים בתוך עולם אוניברסלי רחב ומתכתבות עמו.
נכנסנו לשגרת למידה מרחוק, על אף הקשיים והמורכבויות שהיא מזמנת. אני בטוחה כי עבור בנות רבות הישיבה הממושכת בבית אינה פשוטה כלל והיא דורשת הרבה כוחות נפש ומשמעת עצמית כדי להחזיק את הלמידה. הצוות החינוכי כולו עושה כמיטב יכולתו לסייע לבנות בהתמודדות עם אתגר זה, על ידי מתן סיוע ומענה רגשי, חברתי ולימודי. אני מבקשת לנצל הזדמנות זו להודות לצוות על השקעה רבה ואינסופית בחשיבה על פיתוח פדגוגיה ללמידה מרחוק ובדאגה כנה ועשייה לחיזוק מצבן הרגשי, החברתי והערכי של הבנות.
בשבועיים האחרונים התקבל אישור לקיים מפגשים חברתיים במסגרת כיתתית, תוך הקפדה על כללים ונהלים. המחנכות ארגנו מפגשים בקפסולות או בקבוצות קטנות, בחצר בית הספר ובגינות ציבוריות שונות. קשה לתאר את השמחה וההתלהבות הן של המחנכות והן של הבנות לקראת המפגשים ובמהלכם. ההקשר החברתי, בתפיסת עולמנו, אינו סרח עודף של המעשה הלימודי, ואפילו לא רק 'תיקון הגוף' שיוביל ל'תיקון הנפש', אלא תפקיד מרכזי וחשוב שלנו כצוות חינוכי ומיומנות שאין לה ערוך להצלחה בחיים – הן בהיותנו בנות אדם, יצורים חברתיים מטיבם, והן בהיותנו חלק מהעולם היהודי שחרת על דגלו את חיי הקהילה. אין ספק שמפגשים אלו הטעינו את כולם באנרגיות טובות רבות והשאירו טעם של עוד. אני מקווה כי המפגשים יוכלו להמשיך בתדירות גבוהה, בהתאם לתוכנית הלימודים, להנחיות ולמזג האוויר.
כמוכן, אנו מתעדכנות כל העת בדיונים להשבת כיתות י"א-י"ב ללימודים. לכשיתקבלו החלטות ויתבררו הנהלים, נעדכן וניישם. לא שכחנו את בנות ז' עד י' שעדיין לא נמצאות על שולחן הדיונים. ליבנו איתן ואנו עושות את המיטב שביכולתנו להעניק להן חוויית למידה משמעותית ומענה רגשי וחברתי, למרות המרחק.
מעבר לשגרת הלמידה, התקיימו בשבועות האחרונים מספר אירועים ותוכניות שונות בהם אני שמחה לשתף אתכם.
מעורבות חברתית
במיוחד בתקופה זו אנחנו מגלות את החשיבות שבמעורבות החברתית. אמנם אסור לנו להתערבב ולהתקהל בחברה, אך מצאנו את הדרכים להישאר מעורבות.
שכבת ז' – פתחה את שנת המעורבות החברתית שלה ביום שיא של מעורבות חברתית. השכבה תעסוק השנה בנושא זקנה. פתחנו את העיסוק ביום של שיח בינינו לחצו כאן כדי לראות את היצירה והשיח, לימוד סביב מקורות יהודיים וספרותיים ומפגש עם סבתא רותי – סבתו של דרור עמדי, בן הזוג של טל המחנכת. סבתא רותי סיפרה לנו על חייה העשירים: בניית משפחה לצד פעילות במחתרת, גיבוש אישיות לצד התמודדות עם אתגרים. בתקופה זו מתגוררת רותי בבית אבות בגבעתיים, והיא שיתפה אותנו ברצונה העז לשמור על קשר עם משפחתה ועם העולם שבחוץ.
מתוך התחושות שעלו בשיחה, תאמץ השכבה את בית האבות "נופי קטמון" אשר סמוך לבית הספר.
במהלך השבוע מעבירות התלמידות חבילה ומכתב אישיים לקשישים ולקשישות בבית האבות.
במהלך השנה, לצד הלימוד הערכי והיהודי, יישמר הקשר האישי בין זוגות או שלישיות של תלמידות ובין קשיש או קשישה.
שכבת ח' – שכבת ח' תעסוק השנה במגוון נושאים לפי חודשים. בחודש הנוכחי מצטרפת השכבה לעיסוק בזקנה. השכבה עסקה בלימוד יהודי וספרותי והצטרפה למפגש עם סבתא רותי. לאחר דיון בינינו, גילינו שישנם מרכיבי אישיות דומים רבים בין התלמידות ובין הקשישים המשמעותיים בחייהן (סבא, סבתא או קרובי משפחה אחרים). מתוך כך בחרה השכבה להקדיש את התקופה הקרובה לעיסוק משותף עם הקשישים המשמעותיים שלה – התלמידות הוזמנו לפתוח בפעילות משותפת עימם לפי תחביב או תחום עניין משותפים.
שכבת ט' – שכבת ט' לא מוותרת לקורונה, ופותחת את שנת המעורבות החברתית האישית גם בתנאים אלו.
פתחנו את השנה במפגש חשיפה והיכרות עם הגופים השונים בהם נוכל לעשות מעורבות חברתית השנה, בהתאם להנחיות. כל תלמידה בחרה מקום אשר מתאים עבורה למעורבות החברתית, ובימים אלו הן נכנסות לפעולה.
שכבת י' – שכבת י' ממשיכה במעורבות חברתית אישית, ולצידה פותחת בשני מיזמים שכבתיים ברוח התקופה:
מוזמנים לתרום למיזם!
שכבת י"א – לכבוד חודש הפגים הבינלאומי שחל החודש, מאמצת שכבת י"א את המיזם "תמנונים לפגים". מסתבר שתמנונים סרוגים מסייעים לפגים בפגיות להתמודד עם התקופה – החמימות שבבובה מהווה עבורם נוכחות נעימה, והם מתעסקים בזרועות התמנון במקום להסתבך בצינורות האינקובטור.
התלמידות פותחות במיזם סריגת תמנונים ביחד עם יוזמות המהלך (מוזמנים להצטרף לקבוצה בפייסבוק).
שכבת י"ב – שכבת י"ב- מתחילה בע"ה בשבוע הבא שיתוף פעולה עם דירה של עמותת כינרת שבה דרין אנשים בעלי מוגבלות שכלית. נספר על כך בהמשך.
סדנת כתיבה
גם השנה נמשכת מסורת של סדנת כתיבה בהדרכת המורה טל אליאל, לבנות ז-ט. בסדנה משתתפות 16 תלמידות שמתנסות בכתיבה של טקסטים מסוגים שונים, משתפות ומגיבות זו לזו. למרות אתגר הזום – הסדנה פועלת יפה ונותנת לבנות הזדמנות לכתיבה, יצירתיות והתאווררות.
יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין
יום הזיכרון ליצחק רבין צוין במדרשיה בטקס מוסרט שהכינו בנות כיתות י'. אנו בוחרות לציין יום זה מדי שנה כהזדמנות לחיזוק ערכים דמוקרטיים ומוסריים ולשיח על החברה הישראלית ואתגריה. השנה, עסק הטקס ברובו בגבולות השיח הדמוקרטי ובמניעת קיטוב ושנאה. נראה כי בימים אלו נושאים אלו רלוונטיים ביותר וגם הבנות מבינות את המתיחות החברתית והפוליטית ואת החשיבות של שמירה על גבולות השיח. תודה ליפעת רוט ורות רוזנק, מחנכות י', על שהובילו תהליך ערכי משמעותי עם בנות השכבה, שסופו היה טקס מרשים ומשמעותי לכל בנות בית הספר.
לחצו כאן כדי לצפות בטקס
ערב חשיפה לקראת שירות
כמדי שנה (ובאופן מקוון), התקיים לבנות י"ב ולהוריהן ערב חשיפה שבמהלכו הוצגו המסלולים והאפשרויות השונות העומדות בפני הבנות לקראת השנה/שנים הבאות: תהליכי שיבוץ בצבא, בשירות לאומי, בשנת שירות, במדרשות ובמכינות. כיבדו אותנו בנוכחותם ראשי וראשות מדרשות ומכינות, מנהלת אלומה (משרתות באמונה), נציגות ש"ש ושירות לאומי, מכל רחבי הארץ. הערב היה מרשים מאד שביטא, גם בזום, את האפשרויות הרבות והטובות המוצעות לבנות. כמנהגנו, אנו פותחות בפני הבנות שלל אפשרויות וכיווני תרומה אפשריים, מתוך ביטחון כי כולן יקדישו שנתיים לפחות לתרומה משמעותית למדינה. יחד עמן ותוך ליווי והנחייה צמודה, אנו שוקלות את ההזדמנויות והמחירים שיש בכל בחירה ואת האתגרים האישיים, הדתיים והחברתיים. לאחר תהליכי בירור וחשיבה מעמיקה ורצינית, אני מאמינה כי כל בת תמצא את המקום הנכון והטוב ביותר עבורה, על אף המורכבות הקיימת השנה. הלמידה הטובה ביותר נלמדת מבוגרות שלנו, שעברו מסלול חיים דומה ובחרו בחירות מגוונות בשנים שלאחר בית הספר. לכן קיימנו גם פאנל בוגרות, שסיפרו בהסתכלות לאחור, על השיקולים שלהן בבחירת דרכן, על הציפיות ועל המציאות שחיכתה להן בפועל.
ראש חודש כסלו וחג הסיגד
הבקר ציינו את ראש חודש כסלו בתפילת הלל חגיגית משותפת לכל הבנות ואת חג הסיגד שנחגג אתמול ברחבי הארץ. חלק מדברי מירב בדיחי מנהלת בית הספר: החברה הישראלית היא חברה מרובת תרבויות – יש בה יהודים שהגיעו מארצות שונות, וגם ערבים בני דתות ותרבויות שונות. ישנם אנשים המפחדים מרב – תרבותיות ורוצים שנהיה כולנו דומים זה לזה, גם במחיר של מחיקת זהויות ייחודיות. בעינינו במדרשייה רב – תרבותיות היא הזדמנות גדולה. כדברי האנתרפולוג האמריקני קליפורד גירץ: ״תרבותם של בני האדם היא חלק בלתי נפרד מהם כמו פניהם או שמם; היא אינה תוספת על קיומם כיצורים אנושיים, כי בלעדיה הם אינם יצורים אנושיים". ההחלטה להפוך את חג הסיגד של יוצאי אתיופיה (וגם את המימונה של יוצאי מרוקו) לחגים רשמיים מבטאת את הרצון לשמר את תרבויות האם, שמהן הגענו ולהצליח להקים חברה, שתיתן מקום לפרטים המגוונים שבתוכה. אני מודה לכיתות ט' ולמחנכות אדווה אדל ורקפת ענזי על ארגון טקס (מקוון) מרגש ואינטראקטיבי ולתלמידותינו יוצאות אתיופיה על הסרטון המרגש והמשתף שהכינו בליווייה של מיכל הרטמן ובו בחרו להכניס אותנו לעולמן. בנוסף, שמעו היום הבנות שיחה מפי טלי סמני שדיברה על מנהיגות נשית בעדה האתיופית.
הפרשת חלה
לכבוד השבת העולמית שצוינה בשבת פרשת חיי שרה, מועצת התלמידות בהובלת המורה שלומית סילבר ארגנה טקס הפרשת חלה כיתתית, מרחוק. הבנות הכינו כל אחת בביתה בצק ובזמן ההתפחה התקיימה פעילות שכללה לימוד על פרשת השבוע ועל הפרשת חלה, משחק קהוט כיתתי וההתייחסות לשבת העולמית ולמשמעותה. לאחר הפרשת החלה הבנות קלעו ואפו את החלות. נחמד ומרגש היה לראות את הבנות שותפות לפעילות ונהנות מפעילות חברתית ולימודית אחרת שיוצרת חיבור בינן לבין עצמן ובינן לבין כל עם ישראל באשר הוא דרך השבת העולמית.
כיתה ט2 אספה במהלך השבוע האחרון גרביים חמות למחלקה של חולי קורונה בבית חולים הרצוג. הבנות הוסיפו ביוזמתן גם פינוקים לצוות המטפל – פתקי הערכה וברכות לחולים.
הצוות התרגש מהמחווה, ושלח תמונה עם מסר לבנות :
"לבנות כיתה ט- הרטמן–
התרגשנו מאוד לקבל את החבילה שלכן שתעזור לנו לשמור על המטופלים שלנו, ולחזק את הצוות!
אתן שותפות למאמץ שלנו במלחמה בקורונה!
תודה רבה! ושמרו על הבריאות
מצוות מחלקת קורונה בית חולים הרצוג"
הלמידה מרחוק מאתגרת, בחרנו לתת לכם טעימה משני מקצועות, על חווית הלימוד של הבנות והיצירתיות של המורות. יפעת רוט המורה לאומנות פעלה בצורה יצירתית בשיעורי האומנות שמתקיימים מרחוק, ויצרה עם הבנות יצירות נפלאות!
נוית עירון, המורה לחינוך גופני, משתפת אותנו בחווית המעבר ללמידה מרחוק :
"השנה בשל הלמידה מרחוק, הבנתי ששיעורי החינוך הגופני לא יוכלו להתקיים במתכונתם הנוכחית. החלטתי ללמד את הבנות סוגים וצורות שונות של אימון. התחלנו עם אימון טבטה- אימון אינטנסיבי קצר שבו מתבצעת עבודה אירובית או עבודה לחיזוק השרירים.
במסגרת שבוע ההליכה ויום ההליכה הבינלאומי הבנות התבקשו להוריד אפליקציה של הליכה/ריצה ולבצע בין 3-5 אימונים בשבוע. את התוצאה של כלל האימונים הן שלחו אליי בסוף השבוע. לאחר שצברו ק"מ רבים בהליכה עברנו לשבוע של ריצה. כל השיעורים מלווים בהסברים פיזיולוגים, אנטומים, ואפילו ביומכאנים של התנועה, בהתאם לרמה של התלמידות, אני מרגישה שהן מקבלות כלים לחיים ומבינות את חשיבות התנועה ושימור הכושר דווקא בימים אלה. במקביל, אנחנו לומדות על תזונה ואחת המשימות שהבנות קיבלו היא להכין גרנולה מחומרים טבעיים בלבד. עם כל הקושי בלמידה מרחוק, אני חושבת שיש בזה משהו טוב, הבנות מקבלות כלים שיכולים לשמש אותן בחיים.
כולי תקווה שנוכל לחזור ולהיפגש בקרוב".
לסיום אני מבקשת להודות לכם ההורים על השותפות והאמון לאורך כל הדרך. אני רוצה לאחל לכולנו חודש טוב, חודש של בשורות טובות.
מירב בדיחי
מנהלת המדרשייה
