/ מדרשיית הרטמן לבנות

משפטים : על טקס כריתת הברית ויום המשפחה

John Steeple Davis (1844-1917)
John Steeple Davis (1844-1917)

11

השבוע, קרן הראל גורדון מציגה לנו את פרשת השבוע מנקודת מבטה.

רק לפני רגע עמדנו בתחתית ההר. וההר עשן. וקולות ורעמים וברקים. וערפל. ועשרת הדברות. ואלה המשפטים. ו' החיבור מחברת בין הפרשה הקודמת לפרשה שלנו. ו' החיבור הקטנה – עושה עבורנו את הקישור בין המעמד הענק  והמכונן הזה, אל ההתחלה של הבניה של מערך החוקים שלנו כעם.

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. רש״י אומר לנו – אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר אֶשְׁנֶה לָהֶם הַפֶּרֶק וְהַהֲלָכָה שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם כְּמִשְׁנָתָהּ, וְאֵינִי מַטְרִיחַ עַצְמִי לַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ וּמוּכָן לֶאֱכוֹל לִפְנֵי הָאָדָם (עירובין נ"ד ע"ב).

והרש״ר הירש ממשיך את דברי רש״י ומסביר:
הביטוי שום  לפני המצין כאן את מצוות ה׳ לישראל על ידי משה, בא במקומות אחרים רק בהודאה אחת ויחידה, והיא עריכת מאכלים המוכנים לאכילה לפני אורח״ זאת אומרת, שבכל מקום שהביטוי ״שים לפני״ מובא בתנ״ך הוא מגיע בהקשר של אוכל מוכן שמניחים לפני מישהו. אז יש כאן משהו קצת משונה! מה העניין של התייחסות למשפטים שמובאים לבני ישראל, כמו אוכל מוכן?

ממשיך הרש״ר הירש ואומר:
״פירוש רש״י משקף אפא את משמעו המילולי של הביטוי. הכותרת שמעל המשפטים האלה קובעת איפא את העובדה כי הרשימות בכתובות מכאן ואילך מכילות רק משפטים כוללים וקצרים שפרטיהם ודקדוקיהם ודרכי ביצועם המלא – עניין הם למסורת שבעל פה. הווה אומר, כי הפסוקים האלה שבתורה שבכתב כשלעצמם, אינם מביאים לפנינו את כל התורה כולה בשלמותה, את שלמות התורה לא נמצא כי אם בתורה שבעל פה״ 

מה מדגיש לנו הרש״ר הירש? הוא אומר לנו קודם כל, שבשלב הזה- בני ישראל הם קצת כמו אורחים בעולם של הקב״ה. קצת אורחים בעולם התורה. ואורחים, לא מכניסים אותך למטבח שיכינו את האוכל. מביאים להם את האוכל מוכן ומוגש לשולחן. גם בני ישראל, עכשיו הם מתחילים את הקשר מול הקב״ה. הברית החלה בטקס הדרמטי והמכונן של הר סיני, ועכשיו אנחנו מתחילות להבין שהחיים המשותפים מתחילים. אבל אנחנו עוד לא ממש מרגישות בבית. בני ישראל עוד לא הפנימו את התורה ואת המשמעות של להיות בברית של הקב"ה. וכאן , אומר לנו הרש״ר הירש. כאן מתחילה הדרך, כי מתוך המשפטים שבני ישראל מקבלים עכשיו, שהם כוללים וקצרים, מתוך המשפטים האלו תיוולד התורה שבעל פה. התורה שהיא התורה הנמסרת מדור לדור, שהיא התורה שמאפשרת פרשנות, והתפתחות. היא תורת החיים.

ובני ישראל, מתחילים מלקבל את המשפטים, אבל התורה שבעל פה צריכה להיווצר בדרך תוך כדי שהם הולכים ונעשים בני בית עם התורה ולא אורחים. והיכולת שלנו ליצור תורה שבעל פה, היא היכולת שלנו להבין שאנחנו לא עומדות בפני עצמינו בעולם. אנחנו מקבלות את מה שהעבירו אלינו אימותינו, ואבינו. אנחנו נושאות איתנו את המטענים של שנות הפרשנות שקדמו לנו. כי אנחנו משפחה עתיקה, משפחה של פרשנים של החיים. פרשניות של התורה. תורת חיים. ואנחנו נעשות בנות בית בתוך המשפחה הזו. כי אנחנו זוכות לקבל מהדורות הקודמים, ואנחנו בעלות זכות להמשיך ולפרש. לקבל את המשפטים ולהכניס בהם את התורה שבעל פה.

היום, אנחנו רגע לפני יום המשפחה. היום וכבר אתמול בחלק מהכיתות מגיעים הורים לשתף וללמד כדי לספר לכן, להעביר ולחבר אתכן. איזו זכות. להיות הכלי המכיל את התורה של אמא ואבא. ומתוך התורה הזו, אתן צומחות להיות הנשים שתהיו, הנשים שלא רק מקבלות את מה שניתן להן , אלא אתן נעשות בנות בית בעולם, ובנות בית בתורה שהיא שלכן. לתורה שאתן שותפות לה והופכות אותה תורה של חיים מתוך החיים שלכן. ויש לכן את החירות לעשות זאת. ואת הזכות להיות חלק מהמשפחה הגדולה של עם ישראל.
לכו בכוחכן זה. שבת שלום  וחודש אדר שמח שמח שמח.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics