סדנת חוקרים בהנחייתו של הרב ד"ר דניאל הרטמן הגיעה למסקנות חדשניות:
השיח המשברי שעמד ביסוד יחסי ישראל והתפוצות אינו רלוונטי עוד
ההנחה של בן־גוריון, ולפיה אי אפשר לפתח חיים יהודיים עשירים בחו"ל – הייתה מוטעית
גיליון חדש של כתב העת 'דרשני' יוצא לאור וקורא לבחון מחדש את מערכת היחסים המורכבת שבין יהודי ישראל והתפוצות. נושא השער – בין ציון לבבל – מבוסס על סדנת חוקרים המתנהלת במכון ובודקת מן היסוד את יחסי ישראל והתפוצות למן הקמת המדינה.
'דרשני' הוא כתב עת ישראלי חצי שנתי מבית ההוצאה לאור של מכון שלום הרטמן, העוסק בהגות ובתרבות יהודית. כתב העת הוא מקום מפגש לשיח אקטואלי, חדשני ופלורליסטי של אנשי רוח, אנשי אקדמיה ואנשי חינוך בכירים מקשת מגזרים בחברה הישראלית. 'דרשני' שואף להשפיע על השיח אגב עיסוק בנושאים שעל סדר היום הישראלי מתוך דיאלוג מודרני עם מקורות היהדות.
המאמרים בכתב העת:
את כתב העת פותח מאמרו של הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן, "ישראל ויהדות העולם: דרושה פרדיגמה חדשה". במאמר טוען דניאל הרטמן כי שיח הגלות והגאולה שסביבו עוגנו היחסים של יהודי ישראל והתפוצות אינו רלוונטי עוד משום שבמאה ה־21 יהדות התפוצות איננה גלות, וישראל היא לא גאולה. לעומת זאת, מודל חדש של חזון משותף יוכל לחזק את שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.
הרב ד"ר רחל שבת בית הלחמי טוענת במאמרה "מוויכוח לשיח" כי רק לימוד מעמיק של ערכים יהודיים יוכל לגשר על הפערים המעמיקים בין יהודים רפורמים וקונסרבטיבים לבין מדינת ישראל.
יוסי קליין הלוי במאמרו "הטעות של בן־גוריון" מבקר את טענתו של דוד בן־גוריון, ולפיה לא יהיה אפשר לקיים חיים יהודיים בעלי משמעות בארה"ב. הכותב, חבר מערכת כתב העת היוקרתי New Republic, קורא לישראלים לכבד יותר את יהודי התפוצות, וליהודי התפוצות להבין את הקשיים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל.
במאמר "כן לאומה המתנצחת" מפריך נעם ציון את הטענה שביקורת על ישראל בזמנים קשים פירושה חוסר נאמנות באמצעות עיון במקורות.
במאמרו "מעבר להישרדות" טוען ד"ר טל בקר ששיח התפוצות המסורתי התמקד עד כה בהגנה על מדינת ישראל, ובתוך כך הוזנחה החשיבה על דמות החברה המתפתחת במדינת היהודים.
פרופ' גיל טרוי במאמרו "שדה החלום והמציאות: לקראת חזון ציוני מאוזן" טוען כי הציפיות המופרזות לשלמות ישראלית הולידו את אכזבתם של יהודים רבים בתפוצות ממדינת ישראל. ציונות בריאה פירושה לדבוק בחלומותינו הגדולים ביותר, אגב התמודדות עם השלכותיהם המורכבות.
עוד בגיליון
ארבעה חוקרים של מכון הרטמן מביאים את נקודת המבט המקורית שלהם על נושאים מגוונים:
ד"ר ישי רוזן צבי במאמר אקטואלי "בין דם לדם" טוען שבעיית הגזענות בישראל היא של כלל החברה -חילונית דתית – וששורש התופעה נעוץ במדיניות היסטורית של הממשלות החילוניות לא באמירות של רבנים.
כילידת קיבוץ וחברת קיבוץ עד היום, טוענת גילי זיוון במאמרה "הן זה אותו העמק" שהפרטת הקיבוצים היא סיפור הצלחה כלכלי ומוסרי.
במאמרו "מלך בשר ודם" מסביר פרופ' ישראל קנוהל שהברית שנכרתה בין אלוהים לבני ישראל במעמד הר סיני נוסחה לפי דגם בריתות בין מלכים לנתינים שהיה נהוג במזרח הקדום. הוא מראה שבתוך הברית מקופלת גישה מהפכנית וביקורתית כלפי שלטון אנושי.
סטוארט שופמן במאמר "והיוצר – בצלמו יוצר" בוחן את דמותו של משה רבנו בנדודיה דרך הוגים, סופרים ואמנים, מפרויד ואחד העם ועד מיכאלאנג'לו, מרתין לותר קינג. שופמן מתייחס גם לדמותו של משה במשנתה של זורה ניל הרסטן, סופרת התנועה התרבותית 'רנסנס הארלם' של שנות ה־20 וה־30.