תמכו בנו
יתרו : על היכולת להקשיב ולראות

השבוע, מירב בדיחי משתפת אותנו בנקודת מבטה על פרשת יתרו.

בנות יקרות, הגענו לסוף המחצית הראשונה של השנה. לא להאמין שחצי שנה עברה ואנחנו עדיין נמצאות ומדברות מרחוק. וזה כנראה ימשיך ללוות אותנו עוד קצת… אנחנו מתפללות ומקוות לחזור לראות אתכן בקרוב.

בפרשת השבוע שלנו, פרשת יתרו, כתוב – "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם." יתרו עוזב את הבית שלנו ויוצא לעבר ישראל להצטרף לסיפור שמתרקם. רש"י שואל "מה שמועה שמע ובא, קריאת ים סוף ומלחמת עמלק".

יתרו יושב בבית ומגיעות אליו חדשות על הסיפור המופלא של עם ישראל. הוא לא מסתפק רק בשמיעה, אלא הוא קם ועושה מעשה. בכך יתרו היה יחיד ומיוחד. רבים שמעו על התופעה החדשה של עם שיוצא מעבדות לחירות, כל העמים בוודאי העבירו את השמועה ביניהם, היו כאלו שהתעלמו, היו כאלו שיצאו להילחם בעם החדש, כמו עמלק. אבל יתרו היה יוצא מן הכלל.

הוא מלמד אותנו שלא מספיק לשמוע על דברים מרשימים, צריך שהם יניעו אותנו לפעולה חיובית.
צריך לזכור שיתרו היה כהן מדיין. הוא היה בכיר מאוד בעבודה הזרה באזור שהוא חי. וגם במעמד הזה ובגיל מבוגר, כאשר הוא שומע בשורה חדשה שנראית לו נכונה, הוא לא מתבייש להודות שהוא טעה, ומצטרף לעם ישראל.

רבי חיים בן עטר המכונה "אור החיים" כותב כי היצר הרע עומד ליד האוזן של כל אחד ואחד מאיתנו ומונע מהדברים שאנחנו שומעות להגיע אל תוך הנפש.
אנחנו יכולות לשמוע דברים מקסימים, נפלאים, רעיונות גדולים ולא לעשות איתם כלום – לשבת ולוותר לעצמנו.

יתרו שומע ומיד מחליט לעשות. מיד הוא מחליט לפעול. ובכך הוא מלמד אותנו לימוד גדול מאוד. שלא נסתפק רק בשמיעה, שתי המילים שכותב רש"י על יתרו – לא פשוטות. הוא כותב – "שמע ובא" כלומר, השמיעה הביאה אותו למעשה.

פסוק נוסף שכתוב לנו בפרשה – "רואים את הקולות" וכביכול אומר רבי עקיבא, היינו צריכים לשמוע את הקולות, אבל הוא אומר לנו, אנחנו לא מסתפקים רק בשמיעה של הקולות, צריך לראות את הקולות. ז"א אנחנו גם רואות את הדבר שעומד לפנינו, ואנחנו גם שומעות לו. האוזן שלנו, השמיעה, צריכה להיות פנימית. צריכה להביא אותנו להנאה או עשייה כלשהי.

עכשיו, כאשר הגענו לסוף מחצית, מחצית אחרת ושונה מכל מה שאנחנו מכירות. תקופה שאנחנו צריכות ללמוד הרבה יותר להקשיב. אתן נמצאות הרבה בבית שלכן, נמצאות ימים ארוכים בזום. אני שומעת עליכן, כמה אתן מדהימות ומשתדלות. אני יודעת שקשה ללמוד מרחוק, לפתוח את המצלמה, ולהקשיב.
תזכרו, שיש לכן כוחות ושאת כל הלימוד שהמורות מלמדות אתכן, אתן לא רק מקשיבות ולומדות, אתן מגיעות לידי מעשה. אתן מביאות את הלימוד הזה לשנות אתכן, לשנות את החשיבה שלכן. אני מאחלת לכן שתזכרו לשמוע, להקשיב ולעשות הרבה. וגם בתקופה שכל-כך קשה לעשות, כי אנחנו רוב הזמן יושבות, וכביכול אין לנו הרבה מה לעשות.

בנות יקרות, לא לוותר, כפי שאמרתי לאורך כל המחצית, קומו, צאו, כמה שמותר ואפשר. תנסו לעזור אפילו במעשים קטנים – להרים טלפון לסבא וסבתא, לעזור להורים, לעשות כל מה שאתן יכולות כדי לצאת מהמקום של הפסיביות ולראות דברים ולהקשיב להם ויותר לפעול.

אני מקווה שתקראו את ההערות שהמחנכות והמורים כתבו לכם, הם השקיעו הרבה מאוד בכתיבת התעודות, תעודות שונות. אני מאוד מקווה שבמחצית הבאה, אני אעמוד ואדבר איתכן פנים אל פנים ותקבלו את התעודות שלכן ביד מהמחנכות. חופשת מחצית נעימה ושבת שלום.

השארת תגובה