Shalom Hartman Institute - Jewish Scholarship, Education, Leadership for Israel, Diaspora

אודות הרטמן

אקדמיה

	צור קשר
	מפה הגעה
	הרשמה

מרכז קוגוד לחקר מחשבה יהודית בת זמננו

בית מדרש סדר נשים

חֵידר משלך

יוזמת מנהיגות נוצרית

משכילות

פורום חוקרים

המרכז לעמיתי מחקר

תוכנית חוקרים צעירים

כנס תיאולוגים בינלאומי

כנס פילוסופים בינלאומי

עד כמה להתחשב ביהודי התפוצות?
ישראל כבר לא יכולה לטעון שהיא הכרחית להמשך הקיום היהודי. הקשר בינה ליהדות התפוצות תלוי ביציקת משמעות לתוכו

חג החופש הנשי
ט"ו באב, שמציין את סוף מלחמת השבטים שנפתחה בעקבות "פילגש בגבעה", מחזיק את הטראומה הנשית ואת המענה לה. נשים נאנסות, מבותרות, ומאוימות מחוץ לבית - והפתרון הוא הפיכת המרחב הציבורי לבטוח עבורן. ניפגש לריקוד בכרם?

עיר החלומות ונכסי דלא-ניידי
הפתרון האולטימטיבי עבור ירושלים, הסדר מוכן עבור עיר ייחודית ומדהימה זו, המציע הן ביטחון והן כבוד לכל תושביה, ממתין לחוזה החדש שלה. עם מעט מזל, הוא או היא יהיו נבונים יותר מן המלך שלמה, ויעלה בידם למצוא דרך לחלוק את אוצר המריבה

החברה הישראלית ו"חברת הלומדים"
פסיקת בג"צ בנוגע לתמיכה בתלמידי הכוללים העלתה מחדש את אחת הסוגיות הקשות ביותר בישראל: קיומה של "חברת הלומדים", במסגרתה מרבית הגברים החרדים ממשיכים ללמוד לאורך חייהם הבוגרים בתמיכת המדינה ותוך הימנעות מעבודה ומשירות צבאי. פרופ’ שלמה נאה, פרופ’ צבי זהר ופרופ’ אלחנן ריינר משוחחים על מקומם של לומדי התורה בעם היהודי לאורך הדורות, ועל מידת הרלבנטיות של הדגמים הקיימים בהיסטוריה היהודית לשסע הפוליטי כיום

אחרי המשט: משבר והזדמנות
האם ייתכן כי בעוד שנים מעטות נהיה מסוגלים להודות לאלה שאתגרו את עצם הלגיטימיות הבסיסית של מדינת ישראל, על שעודדו אותנו לפתח תחושה של זהות ושל משימה משותפת שהעניקו משמעות ואנרגיה מחודשות לעם עתיק? ייתכן שהגיע הזמן לגלות

מלחמתו של בית הספר החרדי מערערת את הדמוקרטיה הישראלית
אם אתה מקבל מימון של המדינה הוא יגיע עם תנאים, כולל השימוש הנדרש בתוכנית לימודי ליבה ובתקנות רישום בהתאם לעקרונות הדמוקרטיים של החברה הישראלית. אם רוצים לקבל הטבות מן המדינה יש גם להסכים לציית לכלליה ולחוקיה

"מדינת ישראל: משמעות הריבונות": הרצאה השנתית של הכנס הפילוסופי על שם קוגוד
המרצה: פרופ’ מיכאל וולזר, אוניברסיטת פרינסטון משיבים: הרב פרופ’ דוד הרטמן, מכון שלום הרטמן פרופ’ לובן, אוניברסיטת ג’ורג’טאון

מדינת השטעטל
אחת המוטיבציות של הפרוייקט הציוני היתה מימוש הפנטזיה להפסקת היותנו מיעוט, השבוע למדנו שוב שזה לא עובד. ד”ר מיכה גודמן מציע לשוב אל השיח היהודי הישן - ממנו ברחה הציונות - להשלים עם חוסר הנורמליות ולהעניק לה משמעות

מאמרים חדשים מאת מחקרי מכון הרטמן
מאמרים מאת מיכה גודמן, אריאל פיקאר, מלילה הלנר-אשד, ומשה מאיר

תמונות וסרטון מכנס ’זהות יהודית במדינה דמוקרטית’
קיים בכנסת סדנה ראשונה מסוגה לבירור שאלות של ישראל יהודית ודמוקרטית

ערב עיון לרגל צאתו לאור של הספר הדש של נחמה ורבן
אם ההשתתפות של מחקרי מכון שלום הרטמן

כנס: מגדר וזהות יהודית
הכנס יכלול שישה מושבים בהשתתפות חוקרות וחוקרים ממכון שלום הרטמן, הארץ ומהעולם, שיבחנו היבטים היסטוריים ומודרניים של זהויות לאומיות, דתיות ומגדריות

בין האישי ללאומי: כיצד יוצרים משמעות באמצעות טקסי זיכרון?
טקסי זיכרון תובעים מאיתנו לבטא במלים אירועים שמשמעותם חורגת מכל טקסט או סמל, ואולי בשל כך, רבים כל כך נרתעים מהם כיום. אלא שלזיכרון הקולקטיבי שנוצר בטקסים חשיבות חברתית עצומה. מהי אם כן הדרך "הנכונה" ליצור זיכרון משותף? מה אנו מבקשים להשיג בעזרתו? ומהו המקום שנותר לביטוי האישי והאינטימי על במת הטקס? נעם ציון, דורית גלסר ורני יגר, חוקרים ומחנכים במכון הרטמן, מנסים, כל אחד מתוך עולמו, לענות על שאלות אלה

סדנה בכנסת בשיתוף מכון הרטמן: ’זהות יהודית במדינה דמוקרטית’
תתקיים בכנסת סדנה ראשונה מסוגה לבירור שאלות של ישראל יהודית ודמוקרטית. הסדנה, שאיננה פוליטית, היא פרי רוחם של יו"ר האופוזיציה ציפי לבני וחברי סיעת קדימה בשיתוף עם מכון שלום הרטמן

מתן תורה וחשיבותה של המדינה
לאורך תולדותיה האמינו רבים שהתכלית היסודית של הקמת המדינה היתה לשים קץ לסבל היהודי על ידי הענקת בית לאומי ליהודים. תפיסה זו פגומה. אמנם לסבל שידעו היהודים נודע תפקיד מרכזי בכמיהה לעצמאות, אבל תפיסת המדינה כמקלט מחמיצה את מלוא משמעותה של לידת ישראל

תיקון ליל שבועות במכון הרטמן: ”אנוכי ה’ אלוהיך: האמונה באלוהים והחיים היהודיים“
שיעורים מאת: פרופסור ישראל קנוהל, פרופסור שלמה נאה, ד”ר ענבר גלילי-שכטר, ד”ר ישי רוזן-צבי, יקיר אנגלנדר, ורננה רביצקי-פילזר

הר אחד, שתי דתות, שלוש הצעות
המחלוקות על הר הבית שבות ומאיימות להצית אש באזור כולו. שלוש נקודות מבט ישראליות ויהודיות מציעות התבוננות אחרת על קדושת המקום ומשמעות הריבונות עליו. פרופ’ ישראל קנוהל מצביע על הגשמתו החלקית של חזון ישעיהו, פרופ’ אלחנן ריינר מאיר את הרעיון העומד ביסוד העליה לרגל ופרופ’ מנחם פיש מסביר שקדושתו של מקום אינה כרוכה בבעלות עליו

לקראת יום העצמאות: מאמרים מאת מכון שלום הרטמן
מאת דוד הרטמן: משמעותה של מדינת ישראל לעתיד היהדות, מאת דניאל הרטמן: מחויבות לישראל: מעבר להסברה , ואוד

חפש את האם השכולה
בטקס הבא לצד ההתרגשות וההתמסרות לדברים תסתכלו עליו (גם) בעיניים האלה: כמה נשים יש? איזה תפקידים נותנים להן, ולמה? אני יודעת, זו עמדה מעט ביקורתית אבל היא מאפשרת שינוי, והיא גם פוקחת את הראיה לקשב אחר, עשיר יותר

משמעותה של מדינת ישראל לעתיד היהדות
מדינת ישראל הינה הזרז העיקרי לחשיבה מחדש על משמעותו של האל כשר ההיסטוריה. עתידה של היהדות תלוי ביכלתנו לגלות דרכים משמעותיות להתיחס לאהבתו ולכחו של האל בעולם שבו ההיסטוריה, ולא רק התורה, לא בשמים היא

מחויבות לישראל : מעבר להסברה
אם התחייבות זו לישראל תצליח, יהיה זה רק משום שנמצא דרך להציב את המחויבות למדינת ישראל בתוך שיח יהודי ערכי רחב יותר

מיהו רב
בעקבות פרשת אלון נדרש הרב ד”ר דניאל הרטמן לסוגיית תפקידם של הרבנים ומעמדם. ד”ר הרטמן מסביר מדוע מחייבת מצוות לימוד התורה את עצמאות המחשבה של היחיד, מדוע תפקידו של הרב הוא לעודד חשיבה ביקורתית, וכיצד כשלונה של הציונות הדתית בהקניית חירות מחשבה לבניה משקף את כשלונה בשילוב חיים דתיים עם ערכים מודרניים

הממסד הדתי כאיום על היהדות המתחדשת
אל לנו לתת להלכה להפוך למחסום המונע השתתפות בחיים היהודיים ואת הערכת הייחוד שבהם. ואל לנו לאפשר לממסד דתי מאובן וצר תפיסה למנוע מישראל את עצמתה המוסרית והרוחנית של היהדות

נשים ללא גבולות בספר שמות
משה הוא הגיבור הגדול של ספר שמות, דווקא בשל יכולתו להתגבר על מכשולי האישיות שעומדים לפניו, הגמגום, חוסר ביטחונו בכשירותו למשימה ועוד מאפיינים יחודיים, הם שהופכים אותו בעיני לגיבור אמיתי. אבל מבט נוסף בפרשה מגלה שאת משה סובבות המון נשים, שמאפשרות לו לשרוד ולפתח את מנהיגותו המופלאה

לקראת פסח: מאמרים וסרטון מאת חוקרי מכון שלום הרטמן
משה הלברטל, משה מאיר וחנה פינחסי

קול קורא: יפתח מחזור ב’ של ”סדר נשים“
בשנת הלימודים הבאה תשע”א, 2010-2011, יפתח מחזור ב’ של ”סדר נשים“ בית מדרש ללימודי יהדות, פמיניזם ומגדר במכון שלום הרטמן

לא עוד אמון עיוור ברבנים
”כציבור, אנו צריכים לשלם את המחיר הכבד: לוותר מעט על נשיאת עיניים אל רבנים, ולהיות יותר ביקורתיים. מרות וסמכות, המתעצמות באמצעות כוח רוחני ודתי,הם פירצה לאלימות מינית“. חנה פנחסי בחשבות על רקע פרשת הרב אלון

לאן לוקחים אותנו קווי המהדרין - על הפרדה מגדרית באוטובוסים
האם מתן אישור לקווי אוטובוס בהם יושבים הגברים מלפנים והנשים מאחור הוא ביטוי לסובלנות תרבותית, או שמא זהו הכשר לדיכוי נשים והדרתן? האם חובתה של חברה דמוקרטית להגן על תרבויות מיעוט בתוכה גוברת על אחריותה להבטיח קיומם של ערכי היסוד הבסיסיים שלה? והאם הדיון בסוגיית קווי המהדרין מהווה התנפלות צדקנית על האוכלוסיה החרדית, מסיט את הדעת מהפרדות אחרות, או נוגע בלב-ליבן של השאלות המוסריות שצריכות להטריד את אזרחי ישראל? פרופ’ אבי שגיא, פרופ’ עדי אופיר וד”ר איריס בראון מחווים דעתם

הטלת גורל
ימיו של מוסד הגורלות בחיים ובספרות ארוכים כימי התרבות האנושית, וגם לתרבות היהודית אין הוא זר. שרגא בר-און מסביר מדוע הפלת הפור היא ’טכניקה עירומה‘, וסוקר את התייחסותה של התרבות היהודית אליה, מימי המקרא, דרך הזיהוי שערך הרב אריה לוין לחללי הל”ה באמצעות טקס ’גורל הגר”א’ ועד לשירתו של יהודה עמיחי

קר שם בחוץ
הפחד מפני כאוס והידרדרות, כותב הרב ד”ר דניאל הרטמן, גורם לנו לדבוק בקיים ולהימנע מלפעול לשינויו. אולם ההיסטוריה הקרובה לימדה אותנו שחזון, נחישות ויוזמה יכולים לעצב מציאות חדשה, טובה בהרבה מזו שאנחנו חוששים כל כך לאבד. השינוי הדרמטי שחל בעשורים האחרונים ביחסיה של הכנסיה הקתולית עם העם היהודי והתמורה המהותית שעברו יחסי ישראל-גרמניה הם רק שתי דוגמאות לשינויים היסטוריים כאלו, והם מוכיחים כי צדקו חז”ל כשדרשו שבחיים האלה מעוות יכול, וצריך, לתקון

יצר הרע: פרק באנתרופולוגיה תלמודית
חז”ל, כך נהוג לחשוב, ראו ביצר ביטוי לתשוקה המינית האנושית. מחקרו החדש של ד”ר ישי רוזן-צבי מערער על קביעה זו ומעלה כי מחוץ לתלמוד הבבלי אין ליצר כל הקשר מיני: בספרות המדרש הארץ-ישראלית מתואר יצר-הרע (או סתם: יצר) כיישות רעה ומתוחכמת שעניינה הבלעדי הוא הכשלת האדם. רוזן-צבי מפריך בכך את הגישה המחקרית הרווחת לפיה היווה הדיון החז”לי ביצר חלק מהשיח ההלניסטי על שליטה עצמית וכיבוש תאוות. מחקרו מצביע דווקא על העיסוק היהודי הקדום בדמונולוגיה כמקור תפיסת חז”ל את היצר, וחושף בכך את הפיתרון הייחודי שמצאו לשאלת מקור החטא ולהתלבטות האם עשיית הרע נתונה לבחירתו החופשית של האדם

המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון / יעקב ידגר
מחקרו של ד”ר יעקב ידגר מבקש לנתץ תפיסה רווחת הרואה בזהות המסורתית הכלאה פושרת בין חילוניות ודתיות, וטוען כי המסורתיות היא דווקא זהות מגובשת המציעה פיתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת. ההתעלמות מהזהות המסורתית - זהותם של יותר משליש מיהודי ישראל – כותב ידגר, יצרה שיח דיכוטומי שבו קיימות רק החלופה הדתית והחלופה החילונית. בתוך כך, הוא מוסיף, עוותה למעשה תמונת המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית בישראל

חוקרי מכון שלום הרטמן פרופ’ אבי שגיא ופרופ’ עדי אופיר, פרסמו באתרי חדשות אינטרנטיים
המאמרים הדנים בשאלת הפרדת המינים בקווי האוטובוסים

הרמב”ם- הלכה ופילוסופיה/ דוד הרטמן
ספרו של פרופ’ דוד הרטמן, כותב אור שרף, מציג עמדה מורכבת ומתוחכמת להבנת המתח בין הפילוסופיה וההלכה, העומד בלב הגותו של הרמב"ם. שלושה עשורים לאחר הוצאתו של הספר לאור בעברית, הוא רואה עתה אור בהוצאה מחודשת ובה אחרית דבר חדשה שכתב פרופ` הרטמן. באחרית דבר זו בוחן הרטמן במבט ביקורתי את ההשקפות שמציג ספרו, ותוך התפלמסות עם קריאתו של ישעיהו ליבוביץ` בכתבי הרמב"ם הוא מעניק לחיבור הוותיק התבוננות רעננה ומחודשת

גיור ישראלי
התמורות הדרמטיות באופיו של הקיום היהודי בעת החדשה, כותב ד"ר אריאל פיקאר, עיצבו מחדש את מעגלי הגדרת הזהות היהודית וחייבו יצירת מערכות גיור התואמות את האפשרויות החדשות. הזרם הרפורמי הצליח לכונן מערכת כזו, אולם התנועה הציונית לא השכילה לעשות כן. במקום זאת, הפקידה מדינת ישראל את הסמכות לגיור בידי נציגי האורתודוקסיה, המציבה את המרכיב הדתי במרכז הקיום היהודי. על החברה -היהודית-ישראלית לשוב ולקחת אחריות על עיצוב זהותה ועליה גם לייסד מערכת גיור המבטאת את שלל הגוונים המרכיבים זהות זו

חקיקה ומשפט קדום
דבריו של שר המשפטים יעקב נאמן לפני שבועות אחדים כי "צעד אחר צעד ננחיל לאזרחי ישראל את חוקי התורה ונהפוך את ההלכה למשפט המחייב במדינה" חוללו סערה ציבורית עזה. אולם דווקא הכחשותיו והסבריו כי בסך הכל ביקש לעודד שימוש בבתי הדין הרבניים לממונות כמערכת התדיינות אלטרנטיווית, מעידים כי סוגיית השימוש במשפט ההלכה במערכת המשפט בישראל אינה שאלה היפותטית בלבד וכי היא נוגעת, כפי שמציין הרב ד"ר דניאל הרטמן, בעצב חשוף בציבוריות הישראלית. ד"ר הרטמן, פרופ` יאיר לורברבוים וגב` ולריה סייגלשיפר מאירים כמה מהיבטיה המרכזיים של סוגיה זו

לשחזר את האתמול המתלבט של השירה העברית
מחקר חדש של פרופ’ אבידב ליפסקר חושף כי בניגוד למוסכמה הרווחת הרואה באורי צבי גרינברג משורר אקספרסיוניסטי מובהק, התאפיינו יצירותיו ביכולת ההגבה המגוונת והמשתנה שלהן להווה התרבותי בו התחברה כל אחת מהן. ספרו של ליפסקר על מחקר זה, ’שיר אדום שיר כחול: שבע מסות על שירת אורי צבי גרינברג ושתיים על שירת אלזה לסקר שילר‘, שייצא לאור השנה בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, מסיר את סורגי סימני הקריאה מאחוריהם כלואה יצירתו של גרינברג בתודעתנו, מאיר את גיוונה הפואטי והאידיאולוגי ואת איכותה הייחודית כתגובתו הססמוגרפית של אינטלקטואל מודרניסט רגיש לקולות המיוחדים של זמנו, ומציב בלם מפני קריאת שירתו של אצ”ג כפלקט פוליטי ופואטי חד-ממדי

המיסטיקה ביצירתו של ש"י עגנון
אי אפשר להבין רבות מיצירותיו של עגנון, כותב ד"ר צחי וייס, מבלי לקרוא את הרבדים המיסטיים המהווים חלק כה משמעותי מהן. ההתעלמות מהשפעתה של המורשת המיתית שנחל הסופר בילדותו ומהתעניינותו בספרות הקבלית ובספרות המיסטית היהודית שקדמה לה, פוגמת ביכולת לנתח כהלכה את כתביו. עדותו של גרשם שלום, שסיפר כיצד החמיץ את שיאו של הסיפור `אגדת הסופר`, מדגימה זאת היטב

פרשת וארא: ברית במבחן שינוי זהויות
זיקות ויחסים בין בני אדם הם השתקפות של הזיקות והיחסים בין אלוהים לאדם. אנשים משתנים. האם שינוי שחל באחד מבעלי הברית הוא עילה להפרתה? או שמא דווקא השינוי הוא המעורר את הברית, מוביל לשינוי גם בבן הזוג לברית למען אפשר יהיה לקימה גם במצב הזהויות החדש והשונה?

פרשת שמות
כל הקורא את סיפורו של משה, נקרא לצאת מזהותו הקבועה, להשתתף בקרנבל הזהויות המתחלפות של משה, ולגאול את עצמו מהמצרים הצרים של זהות אחת, מהשעבוד לזהות אחת אותה רכשנו אי שם בעברנו. הגאולה היא היכולת לנוע בין הזהויות השונות, מעבר לעבר ומעבר להווה - אל העתיד

ויחי: סיכוי להשתנות וליצור עתיד טוב יותר
דבריו של יעקב לחלק מבניו הם דברים קשים, אך זאת היא מתנה של אהבה. אשרי מי שיש מישהו הרואה אותו, מתבונן בו ורואה את עולמו עד מעמקיו. היות נראה היא היות אהוב, גם אם המראה הוא מראה קשה

פרשת ויגש
השאלה החריפה העולה מהשיחה המתנפצת הזאת לכמה וכמה שיחות - האם היתה תקשורת בין יהודה ליוסף, או שמא כל אחד דיבר בתוך בועת חייו ופירש לו פירושים משלו להתרחשות?

ערב זכרון לפרופ’ יוחנן מופס יתקיים במכון שלום הרטמן בינואר
ערב זכרון לפרופ’ יוחנן מופס יתקיים ביום שלישי ד בשבט (19.1.10) בשעה שבע בערב. הערב יתקיים במכון שלום הרטמן

המחוייבות הערכית של מדינת ישראל כלפי הפליטים
האם לישראל יש מחוייבות ערכית כלפי נרדפים ממדינות זרות הנמלטים לתחומה, ואם כן, על מה בדיוק מושתתת מחוייבות זו?

פרשת מקץ: האין תגובתו של פרעה מוגזמת?
פתרונו של יוסף ותגובתו של פרעה מאתגרים את המחשבה הדיכוטומית המפרידה בין דתיות לחילוניות

עת לחקור
נניח שדו"ח גולדסטון הוא דו"ח מעוות, חד-צדדי ורווי בשנאת ישראל, האם מצדיקה הנחה זו העדר חקירה של מה שהתחולל במבצע "עופרת יצוקה"? האם מכך שהדו"ח בעייתי נובע שצה"ל פעל כנדרש?

הכוח להחזיר את גילעד שליט - הבן שלנו
ההנהגה הדתית בישראל הזניחה את תפקידיה הנבואיים והיא מעדיפה להטריח בדקדוקים כוהניים במקום לעורר דיונים ערכיים

פרשת ויצא: ויצא יעקב מבאר שבע ביטוי קשה
ולוואי ונעיז לגדול, ולפרוץ, ולהשתנות, ולהתנתק על מנת לשוב אחרים, ולבנות בית. ולוואי והבית יהיה לשער השמים, ומלאכי אלוהים שבנו יפסיקו להיטרף מעלה ומטה ומעלה ומטה, ויעלו בביטחון מעלה מעלה, עד לשער השמים

ההלוויה הנשית שלי
זו בקשה מהחברות ובנות המשפחה. כשאמות, ותהיה הלוויה יהיו הספדים, והבנות שלי יגידו קדיש. אבל אני גם רוצה שאתן תשאנה את המיטה ושנשים תכסינה את הבור. בימינו נשים צופות בהלוויה בעיקר מהצד, חנה פנחסי רוצה הלוויה נשית

עזה כמוות אהבה
מאמר שפרסמה ד”ר נחמה ורבין בוחן את הקנאות שבמוות על קידוש השם ומגדיר את הקנאי כמי שמתקשה להכיר בנפרדותו ממושא אהבתו. על הקשר שבין אהבה, אמונה וקנאות

עצרי, גבול לפניך: הקווים הירוקים, הוורודים והאדומים של הפמיניזם
האם פמיניזם פירושו מחוייבות גורפת לזכויות אדם? האם גישה פמיניסטית מחייבת עמדה שמאלנית מובהקת בשאלות של דת, לאום וחברה, או שאפשר להיות, למשל, מתנחלת ופמיניסטית? והאם עשייה פמיניסטית אפשרית מתוך אי-הסכמה על עניינים ערכיים בוערים? ישי רוזן-צבי וחנה פנחסי חלוקים ביניהם על התשובות

תרבות ישראל
הגישה החדשה בהוראת יהדות בבתי הספר הממלכתיים מאגדת את לימוד מקורות היהדות − המקרא, ספרות חז"ל, המחשבה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה − במסגרת מקצוע אינטגרטיבי חדש המכונה תרבות ישראל. החלפת המונחים מחשבת ישראל, יהדות או תושב"ע במונח תרבות ישראל אינה פעולה סמנטית, אלא מהפיכה בתפיסת התחום

יהדות ללא אשליה
הגותו של אליעזר גולדמן אינה מוכרת לציבור כזו של בני דורו, ישעיהו ליבוביץ ודוד הרטמן, אך תשומת הלב לה היא ראויה אינה פחותה

על כוח כוהני, שיתוק נבואי והיעדרו הכואב של חזון
ההנהגה הדתית בישראל, כותב הרב ד"ר דניאל הרטמן, הזניחה את תפקידיה הנבואיים והיא מעדיפה להטריח בדקדוקים כוהניים במקום לעורר דיונים ערכיים. בדרך, היא איבדה את החזון לשיח יהודי משותף ופורה